Please enable JavaScript.
Coggle requires JavaScript to display documents.
סמכות עניינית, מקרים נוספים:, מבחן העילה, אם יש שני סעדים במקרקעין…
-
מקרים נוספים:
התנאה על סמכות עניינית:
בעבר:
ניתנה חשיבות רבה לעניין, ולכן היה ניתן להעלות טענות על חוסר סמכות בכל שלב, לרבות בשלב העירעור. המקרים היחדים שבית המשפט דן למרות חוסר סמכות:
-
-
סמכות דינאמית:
תיקון כתב תביעה כך שהסמכות עוברת בין ערכאות: השלום מתיר לתקן ובכך מעביר את התיק למחזוי. המחוזי מתיר לתקן וממשיך לדון
סמכות נגררת:
כאשר בית משפט צריך להכריע כחלק מהתיק בסוגייה שלא בסמכותו (נגיד הכרה ביחסי עבודה במחוזי "רגיל"). מותרת אך לא יוצרת מעשה בית דין, אלא אם מדובר בערכאות שונות באותה מערכת (מחוזי/שלום) - אז כן נוצר מעשה בית דין.
-
-
אם יש סעד במקעקעין+סעד כספי שמיועדים לשתי ערכאות שונונת אך נובעים מאותה עילה: הלכת זילברברג הפכה את הלכת עקריש, וכיום המחוזי קונה סמכמות לדון בסעדים כספיים של השלום. המקרה ההפוך נשאר בצריך עיון
כנ"ל בקנ"ר, לפי סעיף 40(4) לחוק בתי המשפט
הלכת רשות המיסים קובעת שלבית המשפט הרשאה להפעיל שיקול דעת בבחינת הסעד המהותי המבוקש (הבסיס להלכת גבריאל), ואינו מחוייב לשווי הנושא שכתוב בסוף התביעה. -כירסום במבחן הסעד ובפשטותו