Please enable JavaScript.
Coggle requires JavaScript to display documents.
מפת דרכים לסדרת מאמרים על דמוקרטיות, הנחת יסוד: תאגידי ענק בעולם המערבי…
מפת דרכים לסדרת מאמרים על דמוקרטיות
הנחת יסוד: תאגידי ענק בעולם המערבי מתחרים בדמוקרטיות ומסוכנים להן
השונות העקרונית: ניתוח תיאורטי של מבנה ומטרות התאגיד ביחס לדמוקרטיה
מבנה של תאגיד כלכלי מול מבנה של דמוקרטיה
עובדים כנתינים עם אפשרות תיאורטית לעזוב מול אזרחים שהם תיאורטית בעלי המניות של המדינה
מטרות מרובות מול מטרה עיקרית יחידנית
למה ובאיזה אופן הם מסוכנים?
ביקורות קיימות על המתח שבין תאגידים ודמוקרטיות
סקירת ספרות וסיווג הגדרות הבעיה לפי קטיגוריות
איזה כיוונים של ביקורת על תמ"ד לא מופיעות\מנוסחות בספרות?
פרקטיקות מסוכנות של תאגידים המבטאות מהות
מעקף של הרגולציה ע"י העתקת פעילות למרחבים לא דמוקרטיים
outsourcing של פעילות למדינות שאין בהן זכויות אדם
שיתוף פעולה עם משטרים דיקטטוריים כדי לייצר רווח בתוך המדינות שלהם, גם במחיר של פגיעה באנשים\זכויות אדם, למשל על ידי מסירת פרטים אישיים לשלטונות בסין
פינוי פסולת לאתר מרוחק נטול רגולציה
האם עצם השימוש בפרקטיקה הזאת מסוכנת לדמוקרטיה (כי הסכנה "לעולם" היא ברורה)
השפעה על השלטון
הגדרת התאגיד כיישות משפטית בעלת זכויות
לישות הזאת יכולת לייצוג משפטי איכותי וממומן הרבה יותר מכל התאגדות אזרחים בעמותה או אזרחים יחידים
האם הגדרת התאגיד כ-PERSON, מאפשרת לו זכויות חוקיות שאין ל-NGO או לעמותה. למשל: האם תאגיד יכול לתובע אם פגעו בשמו הטוב, והאם לעומתו עמותה או התאגדות אזרחים לא יכולה...? האם יש לו זכויות עודפות על התארגנויות אנושיות אחרות? במה הזכויות החוקיות של התאגיד נבדלות משל התאגדויות אחרות.
תרומות ישירות לקמפיינים של נבחרי ציבור
השפעה על השלטון באמצעות קמפיינים תקשורתיים לשינוי דעת הקהל וקידום מדיניות שאינה בהכרח בעד האינטרס הציבורי
השפעה על השלטון באמצעות לוביזם ממומן שאין לציבור הלא מאורגן סיכוי להתחרות בו
האם יש נוספות, אם כן, מאיזה סוג?
הפרדת השאלות
למה תאגיד מסוכן באופן כללי?
למה תאגיד מסוכן לדמוקרטיה?
בעיות בתזה
מדוע תאגידים משגשגים כל כך במרחב הדמוקרטי המערבי?
האם קיומם של תאגידי ענק במשטרים לא דמוקרטיים מוכיחה שבעצם התאגיד הוא ישות שלא זקוקה או תלויה בדמוקרטיה?
הדמוקרטיה לא נכבשה במכה, היא מתכרסמת לאט. התאגידים משגשגים כי הם לא קוראים תיגר ישיר על הדמוקרטיה, אלא הם מצמצמים את המרחב הדמוקרטי באופן אטי. הכרסום הוא לא על ידי כיבוש של רגע על ידי צבא זר, אלא על ידי תקשורת שנשלטת תאגידים
כולנו שחקנים בתוך המרחב התאגידי, שצורכים מדיה שבבעלות התאגידים, התאגיד מספק לנו שירותים, התאגיד מחליף את המדינה בכל מיני תחומים - הפרטה
התנגדות של חברות עסקיות להפיכה המשטרית - לכאורה תאגידים בעד הדמוקרטיה
האם רק מתוך האינטרס הכלכלי הצר שלהן?
מגמות של עידוד דמוקרטיה וביטול היררכיות בתוך תאגידי הייטק מובילים - מיקרוסופט וגוגל
האם אפשר להגביל את השיחה הפילוסופית רק לעולם המערבי ולמרחב שלו, כי גם זאת יכולה להיות פרקטיקה של נימבי פילוסופי.
מהלך אפשרי של סדרת מאמרים
שוות ערך: העיסוק ביחסי תמ"ד והבעייתיות שבהם
פתרונות אפשריים למתח, האם יכולים להיות אחרים?
אם תאגיד מתקיים וצומח ועדיין נשאר נאמן לערכים הדמוקרטיים ולא מאיים עליהם - השאלה מה יכול להבטיח או לצמצם את הסכנה שזה לא יקרה.
פתרונות - הקמת גדרות מסביב לתאגיד. הגבלה שלו. הגבלת התורמים שלו.
לא בטוח שיש פה בשר למאמר עצמאי מאמר
. Is democracy sustainable in a mega corporate world?
האם לדמוקרטיה יש יומרה גלובאלית?
האם הדמוקרטיה היא תפישה של שיטת שלטון למדינה, או שהיא אידיאולוגיה רחבה יותר? האם יש לה יומרה להתרחב למדינות ותרבויות אחרות? אם כן, יש כאן מימד נוסף של תחרות בין תאגידים לדמוקרטיות, כלומר אולי יתכן שתאגידים ירצו שיהיו להם חצרות אחוריות לא דמוקרטיות. האם החצר האחורית תשאר לנצח מאחור, או שתהיה נטיה להרחיב אותה גם פנימה, לחצר הקדמית ולבית? אולי יש אפשרות לחשוב על המתח בין דמוקרטיות לתאגידים במערך הגלובאלי.
האם דמוקרטיה היא שיטת שלטון או שהיא אידיאולוגיה - "אני דמוקרט!". האם קיומם של תאגידים או טריטוריות לא דמוקרטיות מטריד או מאיים על הדמוקרטיות :check:.
וויל קים לי קא KYMLICKA - רב תרבותיות. השאלה איך הליברלים אמורים להתייחס ולחיות עם מרחבים לא ליברליים ("רב תרבותיות"). IS MULTICULTURALISM BAD FOR WOMEN? (מאמר). אלה 2 טקסטים קלאסיים של השאלה - אם אני ליברל מחויב לזכויות אדם, עד כמה אני אמור לכבד את האמונות הלא דמוקרטיות שלך.
יש פה חידוש קטן אולי ביחס לתאגידים, והשאלה גם מה ההבדל בין מרחב לא ליברלי ומרחב לא דמוקרטי. מטריצה- האם מרחב לא ליברלי יכול להיות דמוקרטי, האם מרחב לא דמוקרטי יכול להיות ליברלי, האם דמקורטיה יכולה להיות לא ליברלית.
שתי הגדרות- דמוקרטיה כשיטת שלטון, דמוקרטיה כתפישת עולם
אבחנה בין דמוקרטיה כשיטת שלטון טכנית של הכרעת רוב וזכויות מיעוט כלומר כמנגנון של קבלת החלטות והקצאת משאבים, ובין דמוקרטיה כתפישת עולם של יחסי האדם והאחר, איך חיים יחד, איך מקבלים החלטות יחד, איזה זכויות אנוש יש לכל אדם, ובקיצור - הומאניזם כתשתית.
ההבדל בין תאגיד ענק לארגונים לא דמוקרטיים אחרים
תאגידי הענק הגלובאליים צמחו אחרי שהדמוקרטיות הגדירו את החוקות וכללי היסוד שלהם, הרבה פעמים בתוכן. לכן, המערכת הדמוקרטית אינה בנויה להתמודד עם יצור ענק שכזה הפועל בתוכה ומשנה אותה מבפנים.
מדינות לא דמוקרטיות
ארגונים לא דמוקרטיים המשרתים את המדינה - משטרה, צבא, בתי משפט, פקידות - ביטוח לאומי, בתי חולים, מערכות רפואה וסעד
ארגונים לא דמוקרטיים בתוך המדינה - כנסיה