Please enable JavaScript.
Coggle requires JavaScript to display documents.
ההתפתחות ההיסטורית של מנהל החינוך - Coggle Diagram
ההתפתחות ההיסטורית של מנהל החינוך
הגדרה
הפרספקטיבה הארגונית הקלאסית טיילור- טיילור הניח כי שיפור הפרודוקטיביות של העובדים והתייעלותם של תהליכי העבודה מחייבים שכל עובד יעבוד בהתאם למשימות מוגדרות מראש ויפעל בהתאם לסטנדרטים ברורים של תהליכים ותפוקות בעבודה.
עקרונות הניהול המדעי של טיילור
ניתוח תפקיד מדעי-באמצעות תצפית, איסוף נתונים ומדידה זהירה, קובע הניהול דרך
אחת טובה ביותר לביצוע כל תפקיד .
מיון כוח האדם- ברגע שמנתחים את התפקיד, הצעד הבא הוא למיין, להכשיר ולפתח עובדים בצורה מדעית, זאת בניגוד לנעשה בעבר ''הלא רציונלי'', שבו העובדים התקבלו לכל עבודה שחפצו בה והכשירו עצמם לתפקיד תוך כדי ביצוע העבודה למרות ההבדלים ביכולות ובנטיות המקצועיות בין אנשים.
שיתוף פעולה בניהול- מנהלים צריכים לשתף פעולה עם עובדים על מנת להבטיח כי מהלך העבודה יהיה בהתאמה לעקונות הניהול המדעי שהוא הציע
פיקוח פונקציונלי- חלוקת עבודה בין מנהלים לעובדים הכרחית לשם תפקוד יעיל של הארגון. המנהלים אמורים לעסוק בתכנון, ארגון ופעולות של קבלת החלטות, בעוד שתפקיד העובדים לבצע את ההחטות הללו. בכך, טיילור העביר בעצם את הניהול והתכנון מהעובד למנהל, ויצר שני שלבים בביצוע העבודה.
כסף כמניע עיקרי לעבודה- עבור טיילור, הנעתם של העובדים להגברת יעילותם בעבודה קשורה קשר לתגמולים הכספיים שמציע בעל המפעל. לדידו, אנשים מונעים בעיקר על ידי התוספת לשכר שמובטחת להם, קרי פרמיה נוספת בעבור עבודה נוספת.
פאיול- חמש פונקציות בסיסיות (תתמא''ש)
תכנון
תיאום
מתן הוראות
ארגון
שליטה
על פי ג'סי ניולון הידע בתחום מנהל החינול מכוון בהשראת עקרונות הניהול המדעי של טיילור
מודל המפעל משפיע על החינוך גם היום ומושרש היטב במבנה הארגוני של בתי ספר ובשיח שמשמש אנשים רבים בתחום על מנת לתאר את תהליכי הלמידה בו. הביקורת על גישה זאת שימת דגש רב מדי על יעילות ותכליתיות תוך התעלמות מגורמים פסיכולוגיים וחברתיים של התלמיד.
ההכשרה לניהול התמקדה בהיבטים הטכניים בלבד מאשר בהיבטים ערכים מוסריים ואתיים של תפקיד זה
פותחו מדדים לבחינת תפוקות בית ספר והוגדרו מטרות רצויות וניתנות למדידה בארגון זה
גישת יחסי האנוש- העבירה את המוקד של התיאוריה הארגונית לעבר החשיבות של הדינימקה האנושית וההשפעה על גורמים חברתיים ופסיכולוגיים על האפקטיביות והיעילות של הארגון
ההבנה שידע על מנהל חינוך אינו יכול להתבסס על נרטיבים אישיים וידע פרקטי גרם לכך שהתחיל פיתוח מדעי של מנהל חינוך המבוסס על חקירה לוגית אמפירית ועל תיאוריות קשיחות מהמדע הפוזיטיבסטי ששלט במדעי החברה
החוקרים הסיקו שעלייה בפרודקטיביות לא נבעה מביצוע שינויים פיזיים אלא בעצם הייתה תוצאה של שינוייים פסיכולוגיים וחברתיים בסביבת העבודה עצמה. בעזרת תשומת לב רבה יותר לעובדים, השתנה לטובה דימוי העצמי של העובדים ומערכת יחסים בין אישית השתפרה.
השיח של גישה זו חדר להגות מנהל החינוך בשנות השלושים וארבעים של והוביל לחקר היבטים דמוקרטיים בארגון בית הספר, לבדיקת מקורות המוטיבציה של מורים ומחויבתם המקצועית ולהבנתם של היבטים פסיכולוגיים חברתיים נוספים בתהליך החינוך הבית ספרי. ניתן לומר שהיבטים אלו הוסתרו במרוצת השנים
התיאוריה הארגונית הקלאסית- המטרה למקסם את יעילותו של העובד בארגון ולהגביר את היעילות שלו וכך להגביר את יעילות ארגונו.
גישת הניהול האדמינסטרטיבי- מהי ההבניה הרצויה של הארגון?
גישת הניהול המדעי- התמקדות בניהול העבודה והעובדים וזה מוביל לטיילור.