2 שלבי התפתחות של התינוק :
מהי עמדה או פוזיציה ?אפיון כללי של חוויה דרכם ניתן לראות את העולם
העמדה קיימת לכל החיים, ניתן לעבור מאחת לשנייה אבל תמיד תהיה עמדה בתחילת החיים התנועה אשר יותר בכיוון השלבים הבאים :
1.העמדה הפרנואידית סכיזואידית 0-6 חודשים - חרדת רדיפה ופיצול
עולם קשה ולא פשוט, התינוק חרד ותופס באופן מפוצל את עצמו ואת הזולת
ייצוגים בעמדה זו:
1.תפיסת העצמי והאחר - תפיסה חלקית ומפוצלת, פיצול בין הטוב לרע דיכוטומי
2.חלקיות - אין אמא, יש חלקים, יש אמא טובה יש אמא רעה
3.פיצול - התייחסות נפרדת לאובייקט אחד במצבים שונים - השד הטוב השד הרע, לא ניתן לחבר אותה לכדי דמות אחת
מנגנוני הגנה בעמדה זו:
1.הפיצול - מסדר את העולם, לא מערבב בין רע לטוב
איזון רגשי מושג על ידי היכולת לשמור על שני העולמות נפרדים
איך זה נראה בטיפול ? אידאלזיציה של המטפל ולהפך כשהוא טיפה רע
2.השלכה החוצה, השד הרע כהשלכה של רגשות פנימיים תוקפניים מולדים
מאפיין את שלב זה הפרדה, יש טוב ויש רע אסור להם להתערבב, השד נתפס כרגע בגלל : 1.לא נענע לצרכים, 2.תוקפנות של התינוק שמופנת כלפי חוץ. התינוק חייב לפצל כי הוא לא יכול להכיל את התוקפנות שבו
חרדת כליון /רדיפה - פחד שיפגעו בו, בתינוק. זאת כביכול פחד מהתוקפנות בחוץ אבל היא בעצמם פנימית שנחוות כחיצונית.
התינוק מתפתח ומתחיל לראות את העולם כשלם יותר, זאת אותה האמא, זה הגוף שלו, רע וטוב יכולים להיות יחד באוטו האובייקט, יכולת להכיל ביחד.
התפתחות תקינה - סך החוויות הטובות גבוה מהרעות
יש הפנמה של יותר אובייקטים טובים, לא קורה אצל כל תינוק אם אל מתפתחת היכולת לעשות אינטגרציה
האגו נחווה כיותר חזק, העצמי יותר בטוח וטוב, פחות השלכת תוקפנות כלפי חוץ
חוויות הסיפוק מגמישות את ההגנות ומאפשרות הפרדה בין התינוק לאם ולראייה יותר משולבת שלה ושל עצמי
2. העמדה הדכאונית 6-12 חודשים יש הרבה כצב, התכנסות, השלמה. אני יותר מציאותי אבל זה גם יותר כואב, הטוב הוא לא כ"כ אידיאלי
באובייקט השלם יש עוד צדדים, הוא מורכב, אובדן האובייקט הטוב. עדיף להיות בעמדה זוהגנות מרכזיות :
1.הגנות מאניות- מנגנון שלילי, מכחיש את התלות באובייקט
2.תיקון - מנגנון חיובי שבו בעזרת אהבה אפשר לפצות ולתקן את האובייקטיחסי האובייקט הם :
- שלמים, האובייקט מורכב הוא גם וגם
- ניתן לתפוס אובייקט שלם
3.אמא גם טובה וגם רעה, רגשות אמביוולנטיים
החרדה המרכזית - הרס האובייקט, מעלה רגשות אשמה על איך הרסתי את האובייקטים בחיי אותו הדבר כמו חרדה דכאוניתהייאוש הדכאוני - חרדה מפגיעה באובייקט השלם
הרסנו ותוקפנות עלולוה להרוס את האובייקט ולעלות אשמה וייאוש רב
קיים תהליך אבל על אובדנו יש האובייקט האידיאלי
המעברים בין העמדות:
המטרה-כינון אובייקט פנימי טוב ושלם, יותר טוב מאשר רע
אישיות בריאה יכולה לעשות אינטגרציה
במצבי חרדה פונים לעמדה הסכיזופרנואידית כדי להגן על הטוב
גמישות לעבור בין שני המצבים
משחק טיפולי -
צורת ביטוי טבעית של הילד וניתן לנצלה כתקשורת מרכזית, משחק סימבולי
1.ביטוי קונפליקטים בצורה לא מילולית
2.מאחורי כל פעולה משחקית קיימת משמעות סימבולית
3.ביטוי ונתיב לתת מודע של הילד
האינטראקציה בין המטפל למטופל משחזרת את יחסי האובייקט המוקדמים של המטפל, מבצעים תיקון , אפשר להביא לחדר גם רגשות לא טובים
ניתן לבסס מחדש את דפוסי ההתקשרות
המטפל נוכח ואקטיבי, הוא מתפקד כדמות הורית מטיביה ומזינה