Please enable JavaScript.

Coggle requires JavaScript to display documents.

פרק 7 - פסיכופתולוגיה : - Coggle Diagram

- - - - *דיכאון קשה: עם תסמינים מלנכוליים, עם מאפיינים פסיכוטיים, עם מאפיינים לא טיפוסיים, עם מאפיינים קטטוניים, עם מאפיינים עונתיים.
        
        חמישה לפחות מהסימפטומים הבאים אשר מופיעים במשך לפחות שבועיים ומייצגים שינוי מהתפקוד קודם. כאשר לפחות אחד מהתסמינים הוא:1. מצב רוח דיכאוני או 2. איבוד עניין או הנאה.
        1.מצב רוח דיכאוני רוב שעות היום, כמעט כל יום, לפי דיווח סובייקטיבי (לדוגמא: מרגיש עצוב/ריק) או תצפית של אחרים (לדוגמא: בוכה).
        
        חוסר עניין בולט או אובדן הנאה בכל הפעילויות ברוב היום (אנהדוניה), במשך כמעט כל יום, כמעט מדי יום (סובייקטיבי או תצפית) דברים שהיו פעם כיפיים כבר לא מהנים.
        
        אובדן משקל משמעותי או עלייה במשקל, או עלייה/ירידה בתאבון, כמעט מידי יום.
        
        נדודי שינה או יתר שינה.
        
        אי שקט או האטה בפעילות הפסיכומוטורית - אין אנרגיה - ביצוע הפעילות לאט.
        
        עייפות ואובדן אנרגיה
        
        תחושת חוסר ערך או אשמה מוגזמת.
        
        ירידה ביכולת החשיבה והריכוז
        
        מחשבות חוזרות על מוות/התאבדות או ניסיון התאבדות.
        
        למה משך הזמן כדי לקבוע הפרעת דיכאון קשה הוא במשך לפחות שבועיים?
        
        כי מדובר בהפרעה מסוכנת שעלולה להוביל אנשים להתאבד ולכן לא מחכים יותר מדי. היא אחת ההפרעות שמסכנות את החולים. מחכים שבועיים נותנים אבחנה ומתחילים לטפל.
        
        שאלה שיכולה להופיע במבחן: האם יכול להיות שיש לי הפרעת דיכאון קשה אבל אין לי מצב רוח דיכאוני?
        
        כן, יכול להיות. כי זה לא מחייב מצב רוח דיכאוני. זה או מצב רוח דיכאוני או איבוד עניין והנאה.
        
        1 more item...
        
        למה גורמים התסמינים של הפרעת דיכאון קשה?
        
        התסמינים גורמים למצוקה משמעותית או לפגיעה משמעותית בתפקוד חברתי/תעסוקתי או תחום אחר.
        אי אפשר לייחס את האפיזודה להשפעות הפיזיולוגית של חומר או למצב רפואי אחר.
        אי אפשר להסביר טוב יותר את האפיזודה באמצעות הפרעה סכיזואפקטיבית סכיזופרניה, הפרעה דמוית סכיזופרניה, הפרעת הרהורי שווא או הפרעה אחרת פסיכוטית.
        האדם מעולם לא חווה אפיזודה מאנית או היפומאנית. - חשוב לציין את זה כדי להבדיל בין הפרעה חד קוטבית לדו קוטבית. בחד קוטבי אין מאניה - אלא דיכאון בלבד. בהפרעה דו קוטבית יש.
        
        מהו דיכאון קשה?
      - הפרעת דיכאון מתמשכת - דיכאון יותר קל אבל מאוד ממושך.
      - הפרעה דיספורית קדם-וסתית - הפרעת מצב רוח יותר קלה
      - דיכאון לאחר לידה
      - דיכאון כפול
  - - - אין סכנה - לכן לא ממהרים. כי הפרעות קלות במצב רוח יש לכולנו - אלו החיים. אז כדי באמת להגדיר את זה כהפרעה צריך לראות את זה בצורה מתמשכת.
- - - - גורמים סיבתיים להפרעות מצב רוח חד קוטביות - גורמים סיבתיים פסיכולוגיים:
        
        1.אירועי חיים וגורמי עקה - מוות של מישהו קרוב/איום על מערכת יחסים קרובה/איום על מקום עבודה/בעיות כלכליות/בעיות רפואיות קשות/מתח מטיפול בבן זוג עם מחלה קשה (כדוגמת אלצהיימר) - נשים צעירות פגיעות יותר מגברים. אירועי חיים מעוררי עקה משמשים כזרזים להופעת דיכאון חד קוטבי. מבחינים בין אירועי חיים בלתי תלויים (פיטורין)/אירועי חיים תלויים - מריבות עם בן/בת הזוג. נמצא שאלו התלויים ממלאים תפקיד מרכזי יותר בדיכאון - מפני שחשים יותר אשמה שהייתה אפשרות למנוע את זה.
        *מצוקה בגיל צעיר - בעוצמה גבוהה - פגיעות גבוהה; בעוצמה בינונית - חוסן נפשי
        
        2.סוגים שונים של פגיעות: פגיעות אישיותית, סגנון קוגניטיבי ומצוקה בגיל צעיר. פגיעות אישיותית - נוירוטיות (רגשיות שלילית - עצבות, חרדה, רגשי אשם ועוינות; מופנמות (רגשיות חיובית נמוכה - חוסר התלהבות, חוסר מרץ, רדידות, שעמום וביטחון עצמי נמוך) סגנון קוגניטיבי - דפוסי חשיבה שליליים, ייחוסים פנימיים, יציבים וכוללניים. נ.ב: טרם הובהר הקשר בין אירועי חיים מעוררי עקה מתונה לבין הופעת דיכאון.
        
        תיאוריות פסיכודינמיות: דיכאון הוא כעס המופנה פנימה. יכול להופיע גם כתגובה לאובדן מדומה או סמלי. במקום להפנות משהו החוצה אני מפנה אותו אל עצמי וזה יוצר דיכאון.
        
        תיאוריות התנהגותיות: הביהביוריסטים אומרים - שיש ירידה בחיזוקים החיוביים (מילוליים, חברתיים), חווים יותר אירועים שליליים ממשיים. אולם לא ברור כי אלו הסיבה לדיכאון, ייתכן כי בשל פסימיות ורמת אנרגיה נמוכה, הדבר מביא לשינויים התנהגותיים.
        
        התיאוריה הקוגניטיבית של בק: בק אומר שהדיכאון מתחיל מאיזשהי חוויה מוקדמת שלילית. ואז יש היווצרות אמונות דיספונקציונליות - כמו למשל שההורים מתגרשים ואז הילד מאשים את עצמו ואומר אני גרמתי לגירושים של ההורים. וא יש אירוע/ים קריטי/ים - ואז האמונות מופעלות - הופכות להיות מחשבות אוטומטיות שליליות (אני גרמתי לסיטואציה)
        
        2 more items...