פרק 7 - פסיכופתולוגיה :

מהי הפרעת מצב רוח?

שיבושים במצב הרוח, שעוצמתם והתמדתם מעידים על פגיעה משמעותית בתפקוד ובהסתגלות של האדם.

בין אילו שני קטגוריות על עיקריות מבחין ה- DSM-5?

  1. הפרעות מצב רוח חד-קוטביות: בהן האדם מתנסה באירועי דיכאון בלבד. (כלומר אין מאניה).
  2. הפרעות מצב רוח דו-קוטביות: בהן האדם מתנסה באירועי מאניה בנוסף לאירועי הידכאון. לשים לב שמאניה לא מופיע לבד - כי זה בעצם סוג של דיכאון.

מושגים חשובים

מהו דיכאון?

תחושה של עצב עמוק, ייאוש, פסימיות, איבוד עניין, חוסר ערך או ריקנות עמוקה. קיימות גם הפרעות בריכוז, בתיאבון ובשינה.

מהי מאניה?

מצב המאופיין ברמות מופרזות של התרגשות קיצונית, התרוממות רוח, פעילות מופרזת וריגוש. המחשבה והדיבור מהירים וקשה לעקוב אחריהם. לעיתים יש התפרצויות של רוגז או אלימות, במיוחד כאשר אנשים אחרים אינם נענים לרצונותיו של האדם השרוי במאניה. כושר השיפוט נפגם ועשויות להופיע מחשבות שווא.
אדם במאניה ברוב המקרים מחייב אשפוז בשונה מדיכאון. כי האדם מנותק, יכול לגרום נזק לעצמו או לסביבה.

מהי היפומאניה?

מאניה מתונה וקלה יותר, ללא פגיעה משמעותית בתפקוד. לא מחייב אשפוז. יש ריגוש אבל קל. אין בדר"כ ניתוק מהמציאות בהיפומאניה.

מה ההבדל בין עצב נורמלי לבין הפרעת דיכאון?

העוצמה, המשך וההפרעה התפקודית (כמה זה מפריע לתפקוד). יש הבדלים רבים בין חווית עצב (בעקבות כישלון בבחינה, ויכוח עם חבר, פרידה, ועוד), לבין הפרעת דיכאון. בהפרעת דיכאון יש פגיעה מתמשכת בתפקוד. בהפרעת דיכאון התסמינים חמורים יותר משל חווית עצב. בהפרעת דיכאון ישנם מגוון תסמינים (פיזיולוגיים, קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים). כך לדוגמא נבדיל בין "דכדוך לאחר לידה" לבין "הפרעת דיכאון לאחר לידה".

הפרעות מצב רוח חד קוטביות:

כאשר אנו מדברים על הפרעות מצב רוח חד-קוטביות הכוונה היא תמיד להפרעות שבהן מתקיים רק הקוטב הדיכאוני. רב גילאיות: גם ילדים וקשישים יכולים לסבול מדיכאון.
היבט תרבותי: יש הבדלים תרבותיים בביטויי הדיכאון. היבט מגדרי: יותר נשים מגברים סובלים מדיכאון.

סוגי דיכאון:

*דיכאון קשה: עם תסמינים מלנכוליים, עם מאפיינים פסיכוטיים, עם מאפיינים לא טיפוסיים, עם מאפיינים קטטוניים, עם מאפיינים עונתיים.

הפרעת דיכאון מתמשכת - דיכאון יותר קל אבל מאוד ממושך.

הפרעה דיספורית קדם-וסתית - הפרעת מצב רוח יותר קלה

דיכאון לאחר לידה

דיכאון כפול

חמישה לפחות מהסימפטומים הבאים אשר מופיעים במשך לפחות שבועיים ומייצגים שינוי מהתפקוד קודם. כאשר לפחות אחד מהתסמינים הוא:1. מצב רוח דיכאוני או 2. איבוד עניין או הנאה.
1.מצב רוח דיכאוני רוב שעות היום, כמעט כל יום, לפי דיווח סובייקטיבי (לדוגמא: מרגיש עצוב/ריק) או תצפית של אחרים (לדוגמא: בוכה).

  1. חוסר עניין בולט או אובדן הנאה בכל הפעילויות ברוב היום (אנהדוניה), במשך כמעט כל יום, כמעט מדי יום (סובייקטיבי או תצפית) דברים שהיו פעם כיפיים כבר לא מהנים.
  2. אובדן משקל משמעותי או עלייה במשקל, או עלייה/ירידה בתאבון, כמעט מידי יום.
  3. נדודי שינה או יתר שינה.
  4. אי שקט או האטה בפעילות הפסיכומוטורית - אין אנרגיה - ביצוע הפעילות לאט.
  5. עייפות ואובדן אנרגיה
  6. תחושת חוסר ערך או אשמה מוגזמת.
  7. ירידה ביכולת החשיבה והריכוז
  8. מחשבות חוזרות על מוות/התאבדות או ניסיון התאבדות.

למה משך הזמן כדי לקבוע הפרעת דיכאון קשה הוא במשך לפחות שבועיים?

כי מדובר בהפרעה מסוכנת שעלולה להוביל אנשים להתאבד ולכן לא מחכים יותר מדי. היא אחת ההפרעות שמסכנות את החולים. מחכים שבועיים נותנים אבחנה ומתחילים לטפל.

שאלה שיכולה להופיע במבחן: האם יכול להיות שיש לי הפרעת דיכאון קשה אבל אין לי מצב רוח דיכאוני?

כן, יכול להיות. כי זה לא מחייב מצב רוח דיכאוני. זה או מצב רוח דיכאוני או איבוד עניין והנאה.

מהו דיכאון קשה?

למה גורמים התסמינים של הפרעת דיכאון קשה?

התסמינים גורמים למצוקה משמעותית או לפגיעה משמעותית בתפקוד חברתי/תעסוקתי או תחום אחר.
אי אפשר לייחס את האפיזודה להשפעות הפיזיולוגית של חומר או למצב רפואי אחר.
אי אפשר להסביר טוב יותר את האפיזודה באמצעות הפרעה סכיזואפקטיבית סכיזופרניה, הפרעה דמוית סכיזופרניה, הפרעת הרהורי שווא או הפרעה אחרת פסיכוטית.
האדם מעולם לא חווה אפיזודה מאנית או היפומאנית. - חשוב לציין את זה כדי להבדיל בין הפרעה חד קוטבית לדו קוטבית. בחד קוטבי אין מאניה - אלא דיכאון בלבד. בהפרעה דו קוטבית יש.

click to edit

הפרעת דיכאון קשה - תת קטגוריות:

  1. מלנכוליה (יקיצת בוקר מוקדמת, רגשות אשמה מוגברים) האדם לא יצליח לישון אחרי 4 5 בבוקר... מחסור שינה. 2. עם מאפיינים עונתיים (הפרעה רגשית עונתית) - פחות קורה בארץ יותר בחו"ל במדינות חשוכות, בחורף. 3. עם מאפיינים פסיכוטיים - זמנים מסוימים שבהם הבן אדם מנותק מהמציאות 4. דיכאון עם מאפיינים קטטוניים (כגון: אילמות, חוסר תנועה, פעילות פסיכומוטרית מופרזת) תקופות שבהן האדם לא מרבה לזוז , לדבר, קפוא ... 5. דיכאון עם מאפיינים לא טיפוסיים (כגון: מצב רוח מרומם בעקבות אירועים חיוביים, תאבון מוגבר, היפרסומניה, רגישות חדה לדחייה בין אישית) - זמנים של מצב רוח ממש טוב , לא מאניה. מאוד לא מקובל אבל זה קורה. קיימת רגישות נורא גבוהה לדחייה חברתית. היפרסומניה - שנת יתר. 6. דיכאון כפול - יש בו מאפיינים של שתי קטגוריות: למשל קטטוני ומלנכולי וכו'. 7. דיכאון לאחר לידה

מהי הפרעת דיכאון מתמשכת?

מדובר בהפרעה קלה יותר, בעבר נקראה: דיסטימיה.

א. מצב רוח דיכאוני קבוע הנמשך שנתיים לפחות (שנה אחת אצל ילדים או מתבגרים).
ב. בעת הדיכאון, מתקיימים שניים לפחות מהבאים:

  1. חוסר תיאבון או אכילת יתר.
  2. הפרעות בשינה.
  3. רמת אנרגיה נמוכה או עייפות.
  4. הערכה עצמית נמוכה.
  5. רמת ריכוז נמוכה או קושי בקבלת החלטות.
  6. תחושת חוסר תקווה.
    ג. במהלך התקופה עשויים להופיע מדי פעם מצבי רוח תקינים, אך אלה יימשכו לא יותר מחודשיים.
    ד. האדם לא חווה אפיזודה מאנית/היפומאנית.
    ה. אי אפשר להסביר טוב יותר את ההפרעה באמצעות הפרעות מהתחום הפסיכוטי.
    ו. הסימפטומים גורמים למצוקה קלינית משמעותית או לפגיעה בתחומי תפקוד חשובים.

**למה קיים פער כזה גדול, בהפרעת דיכאון מתמשכת (שנתיים לפחות)?

אין סכנה - לכן לא ממהרים. כי הפרעות קלות במצב רוח יש לכולנו - אלו החיים. אז כדי באמת להגדיר את זה כהפרעה צריך לראות את זה בצורה מתמשכת.

מהי הפרעה דיספורית קדם-וסתית?

הפרעה חדשה בDSM. לפחות אחד מהארבעה התסמינים הבאים, בשבוע שלפני הוסת:א. 1. אי יציבות רגשית ניכרת כגון: תנודות במצב הרוח. 2. רגשנות או כעס ניכרים או ריבוי קונפליקטים בין אישיים. 3. מצב רוח דיכאוני ניכר, תחושת ייאוש או מחשבות הממעיטות בערך העצמי. 4. חרדה, מתח, חוסר שקט או עצבנות. ב. התסמינים חייבים להשתפר בתוך ימים אחדים מהופעת הווסת ולהיעשות מזעריים או להיעלם כליל בשבוע שלאחר הופעת הווסת. ג. לפחות חמישה מהתסמינים הבאים: 1. ירידה בהתעניינות בפעילויות הרגילות. 2. תחושה סובייקטיבית של קושי בריכוז. 3. עייפות, חוסר אנרגיה. 4. שינויים בתאבון. 5. בעיות שינה 6. תחושת הצפה רגשית או איבוד שליטה 7. תסמינים גופניים כגון רגישות או גודש בשדיים, נפיחות, עלייה במשקל וכו'.

גורמים סיבתיים להפרעות מצב רוח חד קוטביות:

גורמים סיבתיים ביולוגיים: השפעות גנטיות - פי 2 תאומים זהים לעומת תאומי אחווה/ סיכון כפול אצל בעלי אללים קצרים (s/s) בגן לנשא של סרוטונין. גורמים נוירוכימיים - השערת המונואמינים - נוירוטרנסמיטרים - יש הפרעה בנוראפינפרין ובסרוטונין. * שיבושים במערכת ההורמונלית ובמערכת החיסון - ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל (ציר שנשלט ע"י נוראפינפרין וסרוטונין) והורמון הקורטיזול - (הורמון לחץ), פעילות רבה ארוכת טווח שלו קשורה למחלות לב, השמנת יתר ולחץ דם גבוה (שמוגברות בדיכאון): ציר היפותלמוס-היפופיזה-בלוטת התריס = היפו-תירואידיזם. דקסמתאזון-כשל בדיכוי הקורטיזול בפלזמת הדם. שיבוש במערכת החיסון-גידול בציטוקינים פרו דלקתיים שיכולים לתרום להופעת דיכאון.

גורמים סיבתיים ביולוגיים נוספים: השפעות נוירופיזולוגיות ונוירואנטומיות - 1.פגיעה בחלק השמאלי של האונה הקדם-מצחית (למשל עקב שבץ מוחי) פעילות נמוכה של אזור זה. (אונה הקשורה לאינטילגנציה) זה יכול להסביר את הירידה בתפקוד הקוגניטיבי.
2.נפח קטן של הקורטקס הקדם-מצחי ופעילות נמוכה שלו
3.ירידת נפח ההיפוקמפוס
4.ירידת נפח ו/או הפחתת פעילות בקורטקס החגורה הקדמי
5.פעילות מוגברת של האמיגדלה - מעלה את תשומת הלב לגרייה שלילית.
מחזורי שינה ומחזורים ביולוגיים אחרים - נכנסים מוקדם יותר לשנת REM (פחות שינה עמוקה שהיא השינה המרגיעה) ובעלי תנועות עיניים מהירות ותכופות יותר; הקשר בין הפרעה עם מאפיינים עונתיים ושעות אור ביממה.
*הסברים ביולוגיים להבדלים בין המינים: שינויים הורמונליים/פגיעות גנטיות.

גורמים סיבתיים להפרעות מצב רוח חד קוטביות - גורמים סיבתיים פסיכולוגיים:

1.אירועי חיים וגורמי עקה - מוות של מישהו קרוב/איום על מערכת יחסים קרובה/איום על מקום עבודה/בעיות כלכליות/בעיות רפואיות קשות/מתח מטיפול בבן זוג עם מחלה קשה (כדוגמת אלצהיימר) - נשים צעירות פגיעות יותר מגברים. אירועי חיים מעוררי עקה משמשים כזרזים להופעת דיכאון חד קוטבי. מבחינים בין אירועי חיים בלתי תלויים (פיטורין)/אירועי חיים תלויים - מריבות עם בן/בת הזוג. נמצא שאלו התלויים ממלאים תפקיד מרכזי יותר בדיכאון - מפני שחשים יותר אשמה שהייתה אפשרות למנוע את זה.
*מצוקה בגיל צעיר - בעוצמה גבוהה - פגיעות גבוהה; בעוצמה בינונית - חוסן נפשי

2.סוגים שונים של פגיעות: פגיעות אישיותית, סגנון קוגניטיבי ומצוקה בגיל צעיר. פגיעות אישיותית - נוירוטיות (רגשיות שלילית - עצבות, חרדה, רגשי אשם ועוינות; מופנמות (רגשיות חיובית נמוכה - חוסר התלהבות, חוסר מרץ, רדידות, שעמום וביטחון עצמי נמוך) סגנון קוגניטיבי - דפוסי חשיבה שליליים, ייחוסים פנימיים, יציבים וכוללניים. נ.ב: טרם הובהר הקשר בין אירועי חיים מעוררי עקה מתונה לבין הופעת דיכאון.

  1. תיאוריות פסיכודינמיות: דיכאון הוא כעס המופנה פנימה. יכול להופיע גם כתגובה לאובדן מדומה או סמלי. במקום להפנות משהו החוצה אני מפנה אותו אל עצמי וזה יוצר דיכאון.
  1. תיאוריות התנהגותיות: הביהביוריסטים אומרים - שיש ירידה בחיזוקים החיוביים (מילוליים, חברתיים), חווים יותר אירועים שליליים ממשיים. אולם לא ברור כי אלו הסיבה לדיכאון, ייתכן כי בשל פסימיות ורמת אנרגיה נמוכה, הדבר מביא לשינויים התנהגותיים.
  1. התיאוריה הקוגניטיבית של בק: בק אומר שהדיכאון מתחיל מאיזשהי חוויה מוקדמת שלילית. ואז יש היווצרות אמונות דיספונקציונליות - כמו למשל שההורים מתגרשים ואז הילד מאשים את עצמו ואומר אני גרמתי לגירושים של ההורים. וא יש אירוע/ים קריטי/ים - ואז האמונות מופעלות - הופכות להיות מחשבות אוטומטיות שליליות (אני גרמתי לסיטואציה)
  1. תיאוריות חוסר האונים וחוסר התקווה כהסבר לדיכאון
  1. ההשפעות של יחסים בין אישיים
  1. גורמים חברתיים-תרבותיים

click to edit