Please enable JavaScript.
Coggle requires JavaScript to display documents.
למידה וחינוך - לקויות למידה - Coggle Diagram
למידה וחינוך - לקויות למידה
לקויות למידה הן מגוון קשיים ברכישה ושימוש במיומניות למידה בסיסיות. הלקויות מפריעות לילד/מבוגר בחיי יומיום. הן נמשכות כל החיים, כרוניות(אין מרפא). הסיבה נוירולוגית, תפקוד שונה של המוח בעיבוד מידע. בישראל 15-20% מהתלמידים בעלי לקויות, 6% מהם לומדים בחינוך מיוחד. לעיתים נלווים ללקויות קשיים רגשיים מתחושות כשלון חזרתיות שפוגעות בדימוי, לכן חשוב לעמוד על הקשר בין ההיבטים הרגשיים ללקויות הלמידה של הילד.
רקע היסטורי:
1896-תיאור ראשון של לקות למידה. בחלוף השנים ישנה תחלופת שמות לקשיים אלו(נזק מוחי וכו'..). 1963- סמואל קירק טובע את המונח "לקות למידה". 1980-DSM3: "הפרעה במיומנויות אקדמיות. 19994- DSM4: "לקות למידה".
האבחנה בDSM4 מבוססת על
מודל הפער-
לפיו הקריטריון לאבחון לקות מבוסס על הפער בין ההישגים הכללים של הילד לבין יכולת ספציפית(2 ס"ת ומעלה). אם למשל האיקייו הכללי הוא 100, ס"ת היא 15, וביכולת אחת כמו קריאה יש 60- יש הנמכה משמעותית בתת יכולת והפער הוא לקות.
ב-2013 לפי הDSM5 נקרא
"הפרעת למידה ספציפית":
האבחנה כעת מבוססת על "מודל התגובה להתערבות" (RTI), יש הבדל בין יכולת בפועל לבין היכולת המצופה ונדרשת התערבות והערכת השינויים בעקבות ההתערבות. עושים הוראה מתקנת ובודקים אם יש שיפור, אם אין זה מרמז על לקות.
הגדרה:
A.
קשיי למידה ושימוש במיומנויות, לפי אחד הסימפטומים הבאים במידה ונמשך למעלה מ6 חודשים למרות ההתערבות:
חוסר דיוק/איטיות/מאמץ בקריאת מילים, לעיתים ניחוש, קושי בהשמעת מילים/הגיה בקול
קושי בהבנת הנקרא, אין הבנת רצף, יחסים, מסקנות או משמעות
קושי באיות (הוספה,השמטה,החלפת עיצורים או תנועות)
קושי בהבעה בכתב (שגיאות, פיסוק לקוי, ארגון לקוי, ניסוח חסר)
קשיים בשליטה במספרים, עובדות מספריות, חישובים, בלבול בגדלים בין מספרים, קושי בפעולות חשבוניות פשוטות
קושי בהסקה מתמטית (קושי ביישום מושגים, למשל פתירה בכפל בכדי לפתור בעיות כמותיות).
B.
המיומנויות המושפעות מההפרעה נמצאות יחסית מתחת למצופה
לגיל הפרט ויוצרות הפרעה בתפקוד האקדמי/תעסוקתי ולעיתים עיסוקים יומיומיים. בכדי לבדוק לקות מגיל 17 נדרש תיעוד קשיים לימודיים. לקויות רואים בד"כ בגיל צעיר
C.
הקשיים החלו בלימודים אך לא התבטאו עד שהדרישה למיומנות בתחום בו יש הפרעה עלה על יכולת הפרט . בהתחלה המבחנים יכולים להיות קלים אך ברגע שהדרישה גבוהה מהיכולות זה מבטא את ההפרעה
D.
הקשיים לא מוסברים כפיגור, לקות ראיה/שמיעה, הפרעה מנטלית/נוירו', מצוקה פסיכו-סוצ', שליטה נמוכה בשפה או הוראה לא מתאימה. כלומר נשללות הפרעות אחרות.
המעבר ממודל הפער למודל הRTI:
לפי מודל הפער צריך פער בין ציון גבוה לציון נמוך. ההגדרה הייתה בעייתית בגלל מעגליותה, לילד יש לקויות בגלל הפער אך יש לו פער בגלל היותו לקוי למידה - הסבר מעגלי. מודל הRTI מבוסס על תגובות הילד להתערבות חינוכית. קודם מפנים להוראה מתקנת, מכניסים את ההתערבות בהגדרה ואם אין שיפור הוא מוגדר כלקוי. פה ההתערבות מוקדמת יותר בכדי לזהות ולחסוך הוצאה עתידית על חינוך מותאם. אם לאחר המיפוי וההוראה המתקנת עדיין אין שיפור עושים אבחון להתאמת הקלות למידה.
לקויות והימנעות:
האתגר הוא להתמודד עם הלקויות בלי שיפגע הדימוי העצמי. בגלל שהלקות נוירולוגית, התגובה אליה תלוית ילד, יש ילדים שילחמו וכאלה שיימנעו, המטרה היא לראות את הקושי והצורך להתאים לכל ילד פתרון
סוגי הלקויות:
הלקויות מתחלקות לשני חלקים: לקויות
מילוליות
(דיסלקציה, דיסקלקוליה ודיסגרפיה) ולקויות
לא מילוליות:
דיסלקציה:
לקות ביכולת הקריאה. ראייה רגילה אך קושי לקרוא מילים שנובע ממנגנונים נוירולוגיים בבסיס רכישת הקריאה (מודעות, עיבוד וזיכרון פונולוגי). בדיסלקציה האותיות מתחלפות, זזות, יש חוסר יציבות
רכישת שפה:
בקריאה, המידע מועבר מהכותב לקורא. לכל קורא יש
לקסיקון
- חלק בזיכרון הכולל מידע על מילים. תחילה המילה היא יחידה פונולוגית רופפת ולאחר חזרות ישנה חריטה במוח. לאחר 50 מילים (שנה וחצי) המידע מתגבש ונוצרים קשרים בין היחידות הפונולוגיות. בגיל 6 מתווספת ללקסיקון המידע גם מע' הכתב. כ6-8 חריטות למילה הכתובה יגרמו לה להירשם בלקסיקון.
הלקסיקון:
גודלו בגן חובה כ10,000 מילים, בתיכון 45,000. מס' המילים הנרכשות הממוצע הינו 3000, בקרב מצטיינים 5000 ובקרב לקויים 1000, פה מתחיל הפער. בקריאה יש התאמה בין הגירוי החיצוני (הכתב) לגירוי הפנימי(ייצוג המילה בלקסיקון).
שלבי התפתחות הקריאה:
מודל של UTA FRITH: לפי המודל לקריאה 3 שלבים:
1.לוגוגרפי: (גיל 3-6), ילדים חשופים למילים, הכתובה נתפסת כתבנית. ילד מבין שלייצוג גרפי יש משמעות בשפה המדוברת אך לא מבין שמילים מתפרקות לאותיות שמתפרקות לצלילים
2.אלפביתי (כיתה א'-סוף ב') ילד מבין את העיקרון האלפביתי, לכל אות יש צליל, יש "הסמלה", תחילה רק לעיצורים ואז גם אותיות ניקוד ותנועות. קריאה איטית ובנפרד.
אורתוגרפי (ג'-סוף ו'): ילד תופס מילה כיחידה שלמה, הילד כבר לא זקוק לקריאה בקול, מאפשר קריאה שוטפת, ניתן להתקדם בצורה מהירה יותר לכל המשפט.
בדיסלקציה יש קושי ברכישת קריאה:
הרכישה איטית, ישנה היתקעות ארוכה בקריאה מפורקת של כל הברה בנפרד. מוביל לפערים בקצב והישגים. קושי באיות ובתהליכי הכתיבה-שגיאות. לקות קריאה תתבטא בשגיאות כתיב מרובות. קושי אפשרי בהבנת הנקרא, הפניית משאבים להבנה בגלל השקעת המאמץ המרובה בקריאה כך שלא מצליחים להבין את הקשר בין חלקי המשפט
דיסגרפיה:
קושי בתחום ההבעה בכתב- כתב יד לקוי, קושי בכתיבה שגורם לטקסטים קצרים/הימנעות מכתיבה. כתיבה מסורבלת ולא ברורה (לחץ חזק/חלש על העיפרון), גם הכותב לא תמיד מבין את עצמו. הרבה שגיאות, טעויות ניסוח, ההבעה בכתב נמוכה מהבעה בע"פ.
דיסגרפיה שמקורה בקשיים סנסו'-מוטוריים: קושי באחיזת עיפרון, חוסר שליטה בעוצמת לחץ.
חזותית או מרחבית: קושי בהבחנה בין אותיות דומות בכתב יד, היפוך בכתיבת האותיות בסדר הנכון בתוך המילה.
דיסגרפיה שמקורה בקשיים שפתיים: קושי להבחין בין צלילי השפה ובקישורם בין צליל לאות כמו בא' ו-ע'.
דיסקלקוליה: קושי חשיבה מתמטית וחישוב
:
בגיל הרך
קשה להבין מושגי יסוד בחשבון כמו תפיסת כמות(כוס רחבה/צרה), השוואת כמויות(כמות תפוחים בסלים), סידור רצפי ומיון.
בבי"ס
קושי בהבנת מושגי יסוד (X גדול מY), הבנת פעולות וזכירת לוח הכפל. קושי בהבנת השיטה העשרונית (הבדל בין 0.10 לבין 0.01), קושי בהבנת מושגים גאומטריים.
לקויות למידה לא מילוליות:
: קבוצה באוכ' המאופניינת בקשיים תקשורתיים נמוכים שגורמים בפועל סבל רב לחולה. לא בהכרח נכנס לקשת הASD. יש קושי באבחון של קשיים אלו, זו הגדרה די חדשה ללקויות למידה, אלו אנשים עם אוצר מילים רחב שעדיין יש להם לקויות תקשורתיות.
מאפיינים:
בתחום המילולי:
התפתחות מילולית מפותחת כולל קריאה, לעיתים מופנים לתוכניות מחוננים. כשמתקדמים עם הגיל רואים
חולשות אחרות כגון;
בתחום המתמטי:
קושי בתרגילים, בייצוג מספרי, בלבול סימנים מתמטיים.
קריאה וכתיבה:
קושי בהבנת התוכן הנקרא, בטקסט פשוט זה יותר מובן אבל בטקסט יותר מורכב זה קשה, במיוחד במשפטים ארוכים.
קושי בהתחלה וסיום משימות
, אם נותנים להם משימה בסדר מסוים זה מבלבל אותם.
מיומנויות חברתיות:
קושי במוטוריקה עדינה והתארגנות, קושי להסתגל לסיטואציות חדשות, קושי בקריאת שפת גוף(והבנת ניואנסים תקשורתיים), קושי בהתאמת רמת השיחה לשומעים וקושי בזיהוי מרחב וגבולות אישיים.
סיוע בהתמודדות עם לקויות לא מילוליות:
טיפול רגשי התנהגותי פרטני: נועד להקניית מיומנויות חברתיות;
פירוש סיטואציות, הבנת רמזים, הסתגלות, בעצם תיווך למורכבות.
תוכנית התערבות בבי"ס
: -מקום ישיבה ושותף קבוע, סיוע בהתארגנות והסברים פשוטים על משימות. -הסברים מילוליים לגרפים ותרשימים עקב קושי בהבנת גרפים (ייצוג מצויר למידע).
בבית:
עידוד חוגים ופעילות חברתית, לא רק ספורט אינדיבידואלי יחידני.
תפיסות תרבותיות של לקויי למידה מילוליים/לא מילוליים:
ייצוג תרבותי, תפיסה תרבותית, הלקות נתפסת בהתאם לתרבות בה האדם הלקוי נמצא.
טיפול בלקויות למידה:
מי רשאי לאבחן לקויות?
-פסיכולוג מומחה לליקויים שסיים תואר שני ורשום במשרד הבריאות, בנוסף פסיכולוג חינוכי שהתנסה בהתמחותו בעבודה עם ילדים לקויי למידה.
מאבחן ליקויי למידה - שסיים תואר שני בליקויי למידה והתנסה באבחון תחת הדרכה
מאבחן דידקטי- מורה שהוסמך בקורסי אבחון דידקטי. לא יכולים להעניק הכרה מוסמכת, מעט פערים במה שהם יכולים להמליץ/לאבחן.
איתור לקויות למידה:
אבחון דידקטי-
בוחן תפקודי למידה בסיסיים, נועד רק לזיהוי לקויות ובודק רק למידה (קריאה,כתיבה,חשבון,שפה זרה)
אבחון פסיכודידקטי
- (רק ע"י פסיכו' מומחה), כולל הערכה אינטלקטואלית ע"י מבחני משכל, מבחנים נוירו' לבדיקת תפקודי קשב וריכוז, ומבחני אישיות. מטרתם לאפיין קשיי למידה ואסטרטגיות למידה של הילד ולבנות לו תוכנית מתאימה. אבחון פסיכולוגי עוסק גם בחלקים הרגשיים, חברתיים ודידקטיים.
אבחון פסיכודיאגנוסטי-
(רק ע"י פסיכולוג קליני), כולל את ה"בטריה האבחונית הקלאסית": TAT, רורשאך, MMPI12, ווקסלר ובנדר, נועד להעניק תמונה מלאה על מצבו הרגשי והקוג' של הילד, יותר ארוך לביצוע.
התערבות בלקויות למידה-הוראה מתקנת:
הלקות לא נעלמת אך ניתן לשפר את ההתמודדות איתה ע"י הוראה מתקנת, טכניקות מגוונות המותאמות לקשיים הלימודיים ולהיבטים הרגשיים של התלמיד. ע"י אבחון נתאים לילד תוכנית עבודה אישי שמתאימה עצמה לקשיו. ההוראה המתקנת מתבצעת בשיעורים יחידניים/מצומצמים, קצב ההתקדמות מותאם ילד. מטרת ההתערבות היא בניית תשתית למיומנויות וידע.
השפעות רגשיות ללקות למידה:
כבר בכיתה א' ילד עשוי לחוש
שונה
בדברים בולטים כמו קריאה איטית או קשיי התארגנות וסרבול שגורמים להרגיש
אחרת
.
מאפייני ילדים אלו מעלים סבירות לתחושת
בדידות
, קושי בהתמודדות עם הרגשות העולים מהבדידות כמו
כשלון ורגשי נחיתות
.
רפורמת "מלקות להתערבות"
: הרפורמה נוצרה עקב מתן יתר של התאמות בבחינות. השינוי המרכזי הוא העברת הדגש מאבחונים והתאמות למבחנים, להתאמות בדרכי הלמידה וההוראה. בתי ספר מבצעים הערכות של תלמידים לקויי למידה בכיתה ז', ובכיתה ט' לאחר התערבויות שונות רק אלו שלא הפגינו שיפור יעברו אבחון. במסגרת הרפורמה האבחונים שיוכרו יהיו תחת פיקוד משרד החינוך. זהו מעבר ממודל הפער למודל ההתערבות (RTI).
סוגי ההתאמות שיש בבחינות הבגרות:
רמה 1:
התאמות שניתנות בתוך בית הספר, אין להן השפעה על לקויי הלמידה. כמו הקלדת תשובות במחשב, הארכת זמן, טקסט גדול יותר.
רמה 2:
כוללות שינויים בתנאי הבחינה, לא בתוכנה. עשוי לפגוע חלקית במהות הנמדדת בבחינה כמו הקראת השאלון והכתבת תשובות.
רמה 3:
שינויים בתנאי הבחינה ותוכנה, משנה את המהות הנמדדת במבחן למשל באמצעות הקראה או הכתבה, בחינה בע"פ, מבחן מותאם ועוד..
התאמות לבגרות:
לפי הספרות, בין 3-15% ילדים יזדקקו להתאמות. לפני הרפורמה כ45% זכו להתאמות בדרכי היבחנות, אלו היו מספרים מופרזים מדי לקיום התאמות.
מי מקבל התאמות?
ככל שתלמידים משויכים לאשכול סוציואקונומי גבוה יותר=יותר מהם מקבלים הקלות. יש קשר ברור בין השניים, זה לא מתפלג שווה באוכלוסיה היות ואבחון עולה כסף וסביבה מעודדת שדוחפת לעשותו. יש פה "פריבילגיה כפולה"
צורות התערבות בלקויות למידה:
ההתערבות המניעתית
הראשונה
היא הבחנת המורה בתלמידיה ואיתור של אלו הלומדים שונה בכדי להתאים להם צורת למידה ייחודית.
ברמה השניה
, לוקחים את המתקשים ועושים להם התערבות קבוצתית ממוקדת.
ברמה השלישית
, למי שהשניה לא עזרה, מקבל התערבות פרטנית יותר אינטנסיבית.