Please enable JavaScript.

Coggle requires JavaScript to display documents.

שיפוט וקבלת החלטות - המשך - Coggle Diagram

- - - - "עץ"/"פלי"/"עץ"/"פלי" הוא הדבר ההגיוני מבחינתנו אבל הסתברותית הסיכוי שזה כל פעם יפול על צד אחר היא בעצם נמוכה
  - - - למה? - שיעור הבסיס מצריך מאיתנו להפעיל את מערכת 2, ואילו התיאור מאפשר לנו להשתמש בהיוריסטיקת היציגות המפעילה את מערכת 1
    - - בהמשך, הוסיפו למקרה הזה תיאור של dick ואז התשובות השתנו - רוב המשתתפים ענו שהסיכויים שלו להיות עו"ד הם 50%. כלומר, התעלמו לחלוטין משיעור הבסיס.
    - - שיעור סיבתי
        
        מידע שקופץ מהטקסט ואי אפשר להתעלם ממנו
        
        למשל: עד העיד שראה מכונית כחולה זה נתון שמאוד ישפיע על התשובה שלנו לשאלה מה ההסתברות שהמונית המעורבת בתאונה הייתה כחולה ולא ירוקה
      - שיעור סטטיסטי
        
        עובדות לגבי אוכלוסייה אליה שייך המקרה
        
        85% מהמוניות כחולות ו-15% ירוקות - נתון סטטיסטי
      - אנו נוטים להשתמש בשיעור הסיבתי כשהוא קיים, ולהתעלם מהסטטיסטי - זאת עקב השימוש במערכת 1
  - - - לפי מערכת 1 - סביר יותר שהיא גם סוכנת ביטוח וגם פעילה למען זכויות האזרח
      - אולם, לפי מערכת 2 - יש יותר סבירות שהיא רק אחד מהשניים ולא שניהם יחד!
  - - - במטלה בתוך-משתתפים יותר היו בוחרים באירופה ופחות בשוויץ
      - במטלה בין-משתתפים יותר היו בוחרים בשוויץ ופחות באירופה
      - שוויץ היא חלק מאירופה - כך ששתי התשובות נכונות - אך עדיין אנו נוטים להאמין שאחת נכונה והשניה שקר
- - - - למשל: נתנו רשימה של שמות. המניפולציה הייתה שמות של מפורסמים (פעם זה היה יותר שמות של מפורסמות ופעם של מפורסמים)
        
        כשהיו יותר שמות של נשים מוכרות כגון אדל ומדונה, כששאלו מה יש יותר ברשימה? שמות של בנות או בנות? התשובה הייתה בנות
        
        בפועל - הייתה כמות זהה של שמות של בנים ושל בנות ברשימה!
    - - אנחנו מעריכים את הסיכוי של התרחושתם של אירועים המופיעים בחדשות ובתקשורת כסבירה יותר
      - דוגמא טובה לכך היא הקורונה שהייתה בכותרות כל הזמן וזה גרם לאנשים לחוש שהקורונה היא כל חיינו וכשהיא נעלמה קצת מהכותרות אז היא נחשבה פחות מסוכנת ופחות עטו מסכות
  - - - רוב האנשים חושבים שיש יותר אנשים שמתים מתאונת דרכים ובתקופות שיש יותר פיגועים אז מדרגים פיגועים כגבוה ביותר. התשובה הנכונה היא שמתים מדלקת ריאות הכי הרבה.
  - - - מתוך סך כל מקרי המוות בישראל בכל שנה, מהו שיעור מקרי המוות הנגרמים על ידי רצח? [0% - 100%]
    - - מתוך סך כל מקרי המוות בישראל בכל שנה, מהו שיעור מקרי המוות הנגרמים על ידי רצח שבוצע על ידי אדם המוכר לנרצח? [0% - 100%]
  - - - למשל: יש אירוע שולי של האיום האירני --> מבחינה הסתברותית, זה לא מאוד מאיים --> הציבור דואג וכן התקשורת עוזרת לציבור לדאוג --> הממשלה חושבת כיצד להרגיע את הציבור - למרות שאין כאן סיבה גדולה לדאגה
      - קוראן וסאנסטיין טוענים שבמקרים כאלה צריך להתעלם מהציבור
        
        סאנסטיין קבע את המונח "התעלמות מהסתברות" (probability neglect)
        
        אנשים מתייחסים יותר לחיות, לזמינות ולרגש של האירוע ופחות להסתברות האמיתית שהוא יקרה
        
        הורים שמודאגים שבתם לא תחזור הביתה בלילה לא חושבים על כך שעל פי ההסתברות - הסיכוי שהיא לא תחזור הביתה מאוד נמוכה
        
        כבר כמה מקרים יש ששמענו שנערות יצאו הביתה בלילה ולא שבו? מעטים מאוד
      - פול סלוביק אומר שאם הציבור דואג – צריך לעשות משהו. אי אפשר להשאיר את הציבור מודאג.
- - - - מי שקיבל עוגן של 10 העריך ש-25% מהמדינות באום אפריקאיות
      - מי שקיבל עוגן של 65 העריך ש-45% מהמדינות באום אפריקאיות
      - המשתתפים הבינו שהמספר שעלה ברולטה לא קשור לאומדן ולא מספק מידע לגביו, אך הוא בכל זאת שימש כעוגן
  - - - אנחנו ניקח את העוגן הנמוך ונעריך מספר שמעט יותר גבוה ממנו
    - - אנחנו ניקח את העוגן הגבוה ונעריך מספר שמעט יותר נמוך ממנו
  - - - קורה לא מעט שמישהו זורק מספר גבוה או נמוך מידי ואז המחיר הסופי מאוד מושפע מהמספר הראשון שנזרק לאויר
  - - - עוגן שרירותי
        
        כאשר אין שום קשר תכני בין העוגן לבין השאלה הנשאלת
        
        למשל: ישאלו אותנו מה ארבע הספרות האחרונות של תז שלנו ואז ישאלו אותנו שאלת גלגל המזל
      - עוגן רלוונטי
        
        העוגן יהיה אינפורמטיבי לתוכן השאלה הנשאלת
        
        לדוגמה: נתנו לסוכני נדלן הערכה לגבי ערך הבית וביקשו מהם להעריך את הבית. אלה שקיבלו עוגנים נמוכים נתנו הערכות נמוכות ובהתאמה אלה שקיבלו עוגנים גבוהים נתנו הערכות גבוהות.
    - - עוגן לא מפורש
        
        כאשר אנשים לא מתבקשים להתייחס למספר מסוים אבל המספר קיים איפשהו
        
        לדוגמה: ישאלו "מה לדעתכם אחוז המדינות של אסיה באום?" ובצג יהיה כתוב את המספר 48. לא חייב להתייחס למספר הזה, אך הוא יכול להשפיע על התשובה שלנו
      - עוגן מפורש
        
        כאשר אנשים מתבקשים להתייחס למספר מסוים – האם התשובה מעל או מתחת ערך מסוים
        
        לדוגמה: האם הר האוורסט גבוה או נמוך מ-6000 מטר?
    - - עוגן פנימי
        
        ערך המיוצר ע"י הנבדק עצמו על פי הידע שיש לו
        
        למשל: השאלה היא מתי ארה"ב פלשה לאפגניסטן? הנבדק זוכר שהפלישה הייתה אחרי אסון התאומים ויעריך שזה סביב שנת 2001. 2001 היא העוגן
      - עוגן חיצוני
        
        ערך המיוצר ע"י גורם חיצוני
        
        למשל: הנסיין שואל האם לדעתך מהירות הריצה של חתול בית היא יותר או פחות מ- 50 קמ"ש? העוגן בגוף השאלה והוא זה שיצר אותו
    - - אנשים מושפעים מעוגן שרירותי, גם בהיעדר הנחיה מפורשת להשוות אותו לערך המטרה
        
        דוגמה: היו בניסוי מספרים בצבע כחול או אדום ששימשו כעוגן שרירותי. הנבדקים נתבקשו לענות על סדרת שאלות מבלי שניתנה להם הנחייה מפורשת להתייחס לצבעם של המספרים אך הם בכל זאת ענו תשובה שהראתה כי הם מתייחסים לעוגן זה
  - - - טברסקי וכהנמן המשיגו את הטייה זו וטענו כי על מנת לבצע הערכה בני אדם מסתמכים קודם כל על ערך ראשוני שהוא אמדן חלקי/אקראי לגמרי ואחר כך עושים לו התאמות על מנת לבצע הערכה סופית
        
        כתוצאה מכך שהתאמות אלה אינן מספיקות בד"כ התהליך מניב טעויות הערכה שיטתיות
        
        המודל הזה יותר מתאים למערכת 2 כי התיקון כלפי מעלה/מטה מצריך חשיבה מאומצת
      - עוגן פנימי יותר מתקשר לתיאוריה זו :check:
        
        עוגנים פנימיים, מטבעם, ידועים כשגויים מלכתחילה ולכן לא יכולים להפעיל את מנגנון החיפוש המאשש וליצור נגישות סלקטיבית למידע העולה בקנה אחד עם העוגן
        
        התהליך של עיגון פנימי הוא מודע, מחושב ומאומץ, כיוון שהתאמות דורשות מחשבה
      - גם עוגן רלוונטי יותר מתאים לתאוריה זו :check:
    - - הנחת היסוד היא שקיימת נטייה קוגניטיבית לאשש את ערך העוגן - כלומר שהוא פחות או יותר תואם את ערך המטרה
      - אנחנו שולפים מידע שונה בעקבות המספר שנתנו לנו. ברגע ששלפנו מידע שונה, וזה משפיע על התשובה שלנו
      - ההסבר הזה עקבי יותר עם מערכת 1 , כיוון שהם טוענים שההטיה נוצרת משליפה של מידע שעקבי עם מספר נמוך או קבוע ואיננו מודעים לתהליך הזה
      - עוגן חיצוני יותר מתקשר לתיאוריה זו :check:
        
        עיגון חיצוני, שהוא לעתים שרירותי ולא מפורש, ככל הנראה לא יפעיל תיקון שכן המידע לא רלוונטי לעתים
        
        במקרה כזה יופעל באופן אוטומטי ובלתי נשלט, מנגנון מאשש ליצור נגישות סלקטיבית למידע העולה בקנה אחד עם העוגן
        
        תהליך העיגון החיצוני נעשה בצורה אוטומטית , בלתי מודעת, ובלתי מחושבת
      - בגלל שמודל זה מתאים יותר לעוגן חיצוני - הוא מתאים יותר גם לעוגן שרירותי, מפורש ולא מפורש (וגם לרוולנטי שמתאים לשני המודלים) :check:
  - - - קבוצת העוגן הנמוך העריכה את מס' המבוכים הכי נמוך, העוגן הגבוה העריכה את מס' המבוכים הגבוה ביותר וללא עוגן (ביקורת) באמצע.
- - - - בעברית אנחנו משתמשים במספר ק"מ לליטר
    - - אם עולים מ-10 ל-12, כל שינוי קטן כזה, מלווה בשינוי גדול בצריכת הדלק. אולם, אם מלכתחילה הרכב יעיל ונשפר את יעילותו- אז כבר העקומה הופכת להיות שולית ודועכת, ולכן שינוי גדול ביעילות ילווה בשינוי קטן של צריכת הדלק (אפשר לראות זאת בגרף)
        
        כלומר, עדיף להחליף מכונית ישנה שאינה חסכונית באחת אחרת גם אם היא לא מאוד חסכונית, מאשר להחליף מכונית חדשה וחסכונית באחת שהיא יותר חסכונית
    - - לוקחים 100 קמ (או כל מרחק אחר שהגדרנו) ומחלקים אותו במדד היעילות
        
        אחר כך נחשב את הפער בין כמויות הדלק שכל מכונית צורכת וכך נדע את החיסכון האמיתי בדלק שנקבל מהחלפת זוג מכוניות כזה או אחר
  - - - מה שצריך לעשות הוא לקחת איזשהו מרחק- 200 ק"מ למשל- ואז מחלקים את ה-200 במדדי היעילות
    - - כאשר מציגים תצרוכת דלק של מכוניות ב GPM (בישראל – מספר ליטרים של דלק עבור 100 ק"מ) במקום להציג את MPG (בישראל – מספר ק"מ לליטר, כפי שאכן נהוג), הטית/אשליית ה MPG עשויה להיעלם, אם מבינים את המדד ה"חדש".
    - - לפני כ-100 שנה הומצא מדד היעילות על מנת שאנשים יוכלו להעריך תוך כמה קמ יהיה עליהם לתדלק. לא היו תחנות דלק זמינות בכל מקום כמו היום וכן לא היה מדד דלק ברכב.
  - - - 1.החוויה הסובייקטיבית של כל אחד ואחת מאיתנו (כמה היינו מדרגים את האושר שלנו במהלך השיעור)
      - 2.החוויה בכל רגע לא בהכרח שווה למה שאנו זוכרים מהחוויה שהסתיימה
        
        חזרנו לארץ מחול - מה שחווינו כל רגע בטיול ומה שאנו זוכרים מהטיול זה לא בהכרח אותו הדבר! התועלת/ההנאה שנחווית ברגע לעומת זו שאנו זוכרים שונה
    - - הזיכרון של חוויות מושפע בעיקר ממה היה שיא החוויה וממה שקרה בסופה (peak\שיא+end\סוף)
        
        עושים ממוצע פשוט של השיא והסוף וכך מגיעים לזיכרון שיש לנו
      - כשמבקשים מאנשים להיזכר בחוויות שליליות/חיוביות הם בדר"כ אדישים לכמה זמן זה קרה
        
        זה חשוב כי אם זה סבל נרצה שזה יהיה קצר ואם זה הנאה ארוך
        
        דוגמה למחקר שנעשה בנושא: חווית קולונוסקופיה
        
        כמה אתה סובל מהבדיקה?
        
        הבדיקה של פציינט A ערכה 8 דק
        
        הבדיקה של פציינט B ערכה 20 דק
        
        מי חווה יותר כאב?
        
        משתתף B חווה יותר סבל כי הבדיקה שלו נמשכה יותר זמן! למרות שלשניהם היה אותה כמות סבל
        
        ככל שהסבל נמשך יותר זמן - חווים יותר סבל
        
        מי יזכור יותר כאב?
        
        משתתף A יזכור יותר כאב כי בסוף הוא נורא סבל וB לעומתו סבל פחות בסוף
        
        למה המחקר הזה חשוב? כי מי שימנע יותר מבדיקת הקולונסקופיה בהמשך הוא משתתף A שזוכר אותה כיותר כואבת!
        
        על מנת לעזור לפציינטים לזכור את הבדיקה כפחות כואבת, צריך לתת לו לחוות כאב בעוצמה נמוכה בסוף הבדיקה (אפילו צביטה קטנה) על מנת שיזכור את זה כפחות כואב
        
        במחקר של כאב בלידה בדקו את הקשר בין חווית הכאב בלידה לבין הזיכרון
        
        מצאו באמת שהזיכרון של כאב הלידה היה קשור בשיא ובסוף של החוויה
        
        משך הלידה היה עם השפעה מאוד זניחה על עוצמת הכאב שנשים זכרו (!!!)
        
        זה משאיר אותנו עם חוויה אתית? - האם זה נכון להכאיב בעוצמה מאוד נמוכה לפציינטים בסוף הלידה/הבדיקה וכו' על מנת שחווית הכאב תהיה פחות קשה
      - https://www.youtube.com/watch?v=6w4K3Gt2SWk
    - - Affective Forecasting
        
        כששואלים אנשים מה יקרה אם יהיה להם אירוע טוב/לא טוב בעתיד, הם יעשו הערכת יתר של העוצמה והמשך שלהם
      - הטיית השפעה (Impact Bias)
        
        אנחנו חושבים שאם יקרה לנו משהו טוב אנחנו נהנה יותר ממה שנהנה באמת וגם נחשוב שזה יקח יותר זמן ממה שיקרה במציאות
        
        זה נכון גם למשהו רע שיקרה לנו - נאמין שנרגיש רע יותר ממה שיקרה באמת וגם נחשוב שזה יקח יותר זמן ממה שיקרה במציאות
        
        לדוגמה: קיבלנו ציון 95 בעבודת הגשה - אנחנו נשמח מאוד אבל נחזור מאוד מהר לשגרה כאילו האירוע לא קרה
        
        דוגמה אחרת: נפרדנו מבן זוג וחשבנו שמשך הזמן שנסבול מהפרידה יהיה מאוד ארוך ושגם נהיה מאוד עצובות. במציאות, נחזור לצאת לדייטים מאוד מהר ונהיה עצובות פחות ממה שחשבנו בהתחלה
      - לאנשים יש יכולת להסתגל לאירועים שליליים וחיוביים ולהפיכתם לאירועי רקע, תוך חזרה לרמת אושר בסיסית קבועה יחסית – set point
        
        יש אנשים שיש להם set point יותר גבוהה או יותר נמוכה, אבל אצל כולם כשיקרה דבר טוב/רע בסוף יחזרו לאותה נקודה (ל-set point)
        
        כולנו ברמת אושר די טובה וזה לא משנה מה קורה לנו - דבר טוב או רע
        
        אנו לא מודעים לזה ולכן אנו מעריכים שמאורע ישפיע עלינו מאוד ולהרבה זמן אבל זה לא נכון. אנחנו מאוד מתמקדים בשינוי ומאמינים שיהיה מאוד משמעותי
      - "הליכון ההנאה"
        
        אנשים מסתגלים לאירועים על ידי התאמת רמת שאיפות
        
        ככל שהמצב הכלכלי שלנו ילך וישתפר, נתרגל למקום בו אנו נמצאים ואז נחזור לרמת סיפוק דומה שהיתה לנו קודם
        
        אנשים במצב כלכלי גבוה או נמוך מרגישים אותה רמת סיפוק מהחיים בהרבה פעמים- כי כל אחד רגיל למה שיש לו
      - https://www.ted.com/talks/daniel_kahneman_the_riddle_of_experience_vs_memory סרטון של כהנמן מדבר על חוויה מול זיכרון
- - - - כדי לשמור על דימוי עצמי חיובי
  - - - אם יצא לנו בקוביה מספר שקרוב יותר למספר שצריך על מנת לקבל כסף, זו רמאות קטנה ולכן נשקר ונגיד את המספר שאיתו נרוויח כסף
      - אם המספר הזה רחוק (למשל בקוביה יצא 6 וכדי להרוויח צריך את המספר 2) אז לרוב לא נשקר ונגיד את המספר האמיתי שיצא. 5 לעומת 6 זה פער קטן וזו רמאות קטנה ולכן נרמה ונגיד שזה המספר שעימו נרוויח
      - הסיכוי לרמות גדול יותר ככל שמקבלים מספרים יותר אמצעיים כי כך אפשר לספר שזה קרוב ואז רימינו רק קצת
      - ההסבר האחר למה שקורה כאן הוא שאנשים מפחדים שיתפסו אותם – ונקודה אחת נוספת על הקוביה כנראה לא "נתפס" עליה מרמים
  - - - דן אריאלי ושות' עשו מניפולציה על משתתף שהוא משתף פעולה של הנסיין
        
        אחרי דקה מתוך החמש הוא קם ואמר שפתר את כל המטריצות
        
        איך השפיעה ההתנהגות שלו על שאר הסטודנטים בכיתה?
        
        ההשפעה הייתה תלויה בשיוך הקבוצתי שלו
        
        אם המשתתף היה עם סוודר של האוניברסיטה של כל הסטודנטים בכיתה
        
        אנשים יותר ירמו - הוא מודל לחיקוי, הוא אחד מאיתנו!
        
        אם המשתתף עם סוודר של אוניברסיטה מתחרה
        
        זה יגרום לנו לא לרצות לקחת ממנו דוגמה כי הוא לא חלק מאיתנו
        
        (תופעת ה"אנחנו" מול ה"הם")
        
        מאוד סביר שהבן אדם הזה רימה
  - - - בשתי קבוצות אמרו לאנשים שתהיה הגרלה בסוף ונדגום חלק מהמשתתפים
      - בשתי קבוצות גרסו את המטריצות
      - הסיכוי הנמוך שיתפסו אותם לא השפיע על האנשים - הם בכל זאת רימו!!
      - זה ממצא שנותן תוקף חיצוני לכל המחקרים בהם לא היה סיכוי להתפס (שגרסו שאלונים) - וההתנהגות הלא אתית קיימת גם כשיש סיכוי להתפס
  - - - לחלק אמרו "dont cheat"
        
        ידווחו שפתרו 9 מטריצות
      - ולחלק אמרו "dont be a cheater"
        
        ידווחו על הפתרון האמיתי כדי לא להתפס כרמאים
        
        הפניה הזו פונה לזהות שלנו ולכן זה עובד עלינו יותר
    - - אולי אפשר לתת לאנשים פניה במקום לדבר שלילי, פניה לדבר חיובי?
      - אם מישהו רימה וביקשו ממנו לא לרמות - אנשים יצאו עם תחושה שלילית - יש כאן פגיעה בדימוי העצמי
      - ניסוח חיובי: "תענו בצורה כנה" או "תהיו אנשים ישרים"
        
        כאן המחיר של מי שבכל זאת ירמה הוא מחיר קטן יותר לזהות העצמית
        
        האם הפניה החיובית תהיה בעלת יתרון?
        
        בשני התנאים החיוביים - התגלה אפקט אבל הוא די קטן 0.11
        
        גודל האפקט שמצאו אייל ותומר לפניה של dont cheat מול dont be a cheater היה נמוך יותר מהמחקר הראשוני!
        
        ההמלצה שעולה ממחקר זה היא לפנות לאנשים בעזרת פניה שהיא חיובית וגם שתפנה לזהות העצמית (תהיו אנשים ישרים)
- - - - לדוגמה: אנחנו נעריך שיפוץ של דירה כך שיקח פחות זמן וכסף ממה שיקרה במציאות - אנחנו עושים הערכת חסר
      - זה לוקח תמיד יותר זמן ממה שחשבנו ועולה תמיד יותר כסף ממה שתכננו
    - - בשביל שהכל יעמוד בלוחות הזמנים שלנו, הכל צריך להסתדר ולכן זה לוקח יותר זמן ויותר כסף
      - לדוגמה: כשמשפצים דירה יש המון אנשי מקצוע שצריכים לעבוד והרבה פעמים זה לא מסתדר באופן מופתי בלוח הזמנים ועל כן זה אורך יותר זמן ועולה יותר
      - גם אם ההסתברות שכל מאורע שיקרה בזמן היא גבוהה - עדיין זה הסתברות נמוכה כשמחשבים את כל ההסתברויות הגבוהות יחדיו
    - - מחיר שיפוץ מגדל אליזבת שבבניין הפרלמנט הבריטי, ובו שעון הביג בן בלונדון, זינק ב-18.6 מיליון ליש"ט לכ-80 מיליון ליש"ט לאחר גילוי אזבסט, נזק מפצצות במלחמת העולם השנייה ונזקי זיהום