Please enable JavaScript.

Coggle requires JavaScript to display documents.

ראיות חסויות (פקודת הראיות 44-51), זכות נפגע העבירה לפרטיות - Coggle…

- - - - חובת דיווח על פגיעה בילדים לפי ס' 368ד(ב) (חלה גם בקשר למעשים שבוצעו לפני זמן רב - זה תכלית שהיא לא מניעתית בלבד)
      - לפי הפסיקה (פ"ד עמותה פלונית), במקרים הללו חובת הדיווח תהיה ספציפית - יהיה צורך לבצע איזון בין הצורך לממש את האינטרסים העומדים בחובת הדיווח והאינטרסים הקשורים בעשיית צדק, לבין הצורך להבטיח סודיות ביחסים בין מטפלים למטופלים.
        
        חובת הדיווח תכלול את דיווח פרטי המקרה הידועים למטפל, אופן הגעת הפרטים לידע המטפל, המקור שבעזרתו נחשף המטפל למקרה.
        
        חובת הדיווח לא תשתרע למסמכים אחרים, רשומות טיפוליות אחרות - המשטרה לא יכולה לדרוש לקבל את כל המידע שבתיק אצל המטפל מתוקף חובת הדיווח.
      - עו"ד לקוח ס' 48:
        
        ייעוץ על עבירה עתידית אינו מהוה חלק מה-"שירות שניתן על ידי עו"ד ללקוח".
        
        אם לקוח מתוודה בפני עו"ד שלו על ביצוע העבירה - החיסיון חל, ואסור על עו"ד לחשוף את הדברים. עם זאת, הסנגור לא יכול להעמיד את לקוחו לחטוא, בכך שיעמידו על דוכן העדים בידיעה שזה ישקר שם. אין הסנגור יכול לקחת חלק בעבירת עדות שקר.
  - - - ההכרעה העקרונית נותרה בגין "צריך עיון"
      - אבל, ניכר שהגישה של השופט רובינשטיין הייתה כי הוא נוטה לקבל את התפיסה לפיה הנימוק העיקרי לדחיית החיסיון הוא וויתור במשתמע על החיסיון כאשר נאשם מבקש לעבור בדיקה פסיכיאטרית לצורך ביסוס טענה של אי שפיות הדעת בעת ביצוע העבירה או אי כשירות לעמוד לדין בעת המשפט.
      - בקיצור: נתפס כי בקשה לבדיקה פסיכיאטרית לביסוס אי שפיות או אי העמדה לדין, תופסים בתור שלילה של החיסיון של הנאשם.
  - - - רופא - פציינט (ס' 49) - אם פציינט מנסה לשדל רופא לחטוא, ולגרום לו להביא לו סם מסוכן שאין לו צורך רפואי בו - החיסיון לא יחול על דבריו. כך גם עו"ס לפי 50א בדומה, אם מטופל מטריד מינית עו"סית.
      - חיסיון עו"ד לקוח ס' 48
        
        מוגבל לדברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לעו"ד שלו ויש להם קשר ענייני לשירות שניתן על ידי עו"הד ללקוח
  - - - עתירה לגילוי ראיה (בפני איזו ערכאה, ואיך יתנהל הדיון)
        
        חיסיון לטובת המדינה - בפני שופט ביהמ"ש העליון 44(א) לפקודת הראיות.
        
        יתר החיסיונות - בפני המוטב שדן בתיק. ניתן, אבל אין זו חובה, להעביר את הדיון בעתירה לשופט אחר שלא דן בתיק העיקרי 45(ג) לפקודת הראיות.
        
        לפי הפסיקה (על אף ס' 77א לחוק בתי המשפט), זה לא מספיק ששופט ייחשף לראיות בלתי קבילות (שעלולות לגרום למשוא פנים כלפי הנאשם, ובכך להפרה של הזכות להליך הוגן), אלא נדרש שהשופט ייחשף להמון חומר בלתי קביל מפליל בכדי להצדיק את פסילת השופט מלשבת בדין
        
        הדיון יתנהל בדלתיים סגורות ס' 46, שם הצד שמנסה לחשוף את הראייה מסביר מדוע הראיה יכול להיות כי נכון שהיא תחשף. ביהמ"ש בוחן האם מדובר בראיה שהיא רק תועיל לנאשם, או שהיא ממש חיונית עבור הנאשם. העקרונות לפיהם ביהמ"ש יקבע האם לחשוף את הראיה:
        
        בפ"ד יפה: "ראיה חיונית לנאשם היא ראיה שיש בה 'פוטנציאל מזכה' - ראיה שעשויה לעורר ספק סביר באשמתו
        
        בפ"ד פלוני: "ראייה חיונית היא ראיה מרכזית ובעלת חשיבות מהותית לקביעת החפות או האשמה, ואילו ראיה בעלת תועלת אינה כה קריטית להגנת הנאשם, אך היא עדיין בעלת משמעות מסוימת.