Please enable JavaScript.
Coggle requires JavaScript to display documents.
דיני מעצרים - Coggle Diagram
דיני מעצרים
פיקוח אלקטרוני (פ"א) - סימן ג'1 בחוק המעצרים (טכנית חלופת כליאה, ולא מעצר)
-
-
בעל הסמכות להורות על מעצר בפ"א: ביהמ"ש, כאשר נותנים יחס לשיקולים:
-
-
-
לא יהיו במעצר בפ"א נאשמים בעבירות מסוימות המקימים חזקת מסוכנות (22ב(ב)) אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים (אומאמי נניח):
לפי פ"ד זיתוני (גם זיתים זה טעם מיוחד), טעמים מיוחדים יכולים להיות:
-
-
-
-
חלון יציאה 22ד(1)(ג)
חלון יציאה עם מלווה באופן קבוע לטיפול רפואי/נפשי, פגישה עם קצין מבחן או לימודים אם מדובר בקטין.
תכלית אחרת: ביהמ"ש העליון נתן פרשנות מצמצמת להוראה הזו בפ"ד פלוני: יש שהתכלית "תעלה בקנה אחד עם המגמה העולה מהתכליות שפורטו במפורש בחוק ועם תכליות המעצר בכלל." אישור חלון לצרכי עבודה או יציאה לתפילה - לא מתקבלים.
מגבלות הזמן
כמו פרק זמן רגיל, רק מוכפל, לפי פ"ד טחימר; כלומר, מעצר בלי משפט (ס' 60) 30 יום נהפך ל60 יום, ומעצר בלי הכרעת דין (ס' 61) 9 חודשים הופכים ל18 ימים.
-
-
מעצר אחרי כ"א
4) עוצמת הראיות: "ראיות לכאורה" (21(ב)), וגם ראו פסיקה מנחה - פ"ד זאדה
5)+6) בעל הסמכות להאריך את המעצר וזמן מקסימלי: זמן מקסימלי עד תחילת המשפט 30 יום (ס' 60), זמן מקסימלי עד הכרעת דין 9 חודשים (ס' 61), במקרים חריגים יכול ביהמ"ש העליון להאריך מעבר (ס' 62). השיקולים בהארכת המעצר:
-
-
-
-
-
-
3) עילות למעצר: שיבוש הליכי חקירה/משפט, מסוכנות אישית, חזקת מסוכנות בעבירות שמפורטות ב21(א)(1)(ג) [חזקה אינה חלוטה - הנטל על הנאשם להפריך את חזקת המסוכנות]. - פ"ד קורמן - אין להפריך את חזקת המסוכנות אם שותקים.
2) עבירה בת מעצר: אין הגבלה מפורשת בחוק, אבל מקובל בפסיקה כי רק בעבירות חמורות יחסית, בהן במצב הרשעה העונש שיוטל יהיה בעל אלמנט של שלילת חירות (אם עונש מאסר - המעצר ינוכה מהעונש)
-
1) בעל הסמכות לעצור: ביהמ"ש שמוסמך לדון בכ"א (ס' 2) (השופט גופו ששופט את הנאשם לא יהיה זה שידון בבקשה למעצר עת"ה, אבל כן שופט מאותו ערכאה)
-
-
ככלל, יש תעדוף להשיג את מטרת המעצר, אם אפשר באמצעות:
-
-
-
שחרור בערובה בהחלטת קצין ממונה - ס' 41, 42 לחוק המעצרים -
התנאים המגבילים היחידים שהקצין הממונה יכול להפעיל על המשוחרר בערובה (בתפזורת או כולם יחדיו - רשימה ממצה) מופיעים ב42(ב).
שיקולים שצריכים להילקח בחשבון כדי לקבוע את התנאים המגבילים לשחרור האסיר (ס' 42): מהות העבירה, המידע שבידי המשטרה באשר לחשש לשיבוש/מסוכנות, העבר הפלילי של החשוד, מצבו הכלכלי ויכולתו להמציא את הערובה הנדרשת, האם יש משפחה שתוכל לעזור לחשוד לעמוד בתנאים/לדווח במצב של הפרה.
-