Please enable JavaScript.
Coggle requires JavaScript to display documents.
פסיכופרמקולוגיה, 2. אגנוזיה אסוסיאטיבית - ליקוי מעבר מידע ויזואלי מהמסלול…
פסיכופרמקולוגיה
מה משפיע על הסמים? מידת המסיסות בליפידים (שומניים) הסמים שחודרים דרך הממברנה בעלי השפעה מהירה יותר. קשירת מחסן- סמים הנקשרים לרקמות שונות בגוף או לחלבונים במצויים בדם(אלבומין). הסמים שלא נקשרו לחלבון יתחילו לפעול ולהשפיע ובינתיים הסמים האחרים קשורים לאלבומין. הסמים שלא קשורים לאלבומין יסיימו את פעילותם ותיפסק השפעתם ובו בזמן הסמים שהיו קשורות לאלבומין ייפרדו ממנו ויגיעו לזרם הדם חופשיים ויבצעו מחדש את הפעולה של הסם.
מרווח הבטיחות - המרווח שבין ההשפעות הרצויות של הסם להשפעות הרעילות של הסם. מדד נקרא מדד הריפוי (50אחוז רעיל\50 אחוז רצוי)
סבילות - ירידה ביעילותו של סם לאחר מתן כרוני. התוצאה היא העלאת המינון על מנת להשיג את אותה השפעה. עקומת מינון תגובה זזה ימינה. סיבות לסבילות: שינוי מטבולי(כמות האנזים המפרק את הסם גדלה), שינוי ברמת התא (רצפטורים פחות רגישים\מספרם יורד) שינוי נלמד- אדם למד לתפקד תחת סם
סנסיטיזציה- רגישות יתר. עליה ברגישות לסם. גם במינון נמוך יותר יש אותה השפעה. העקומה זזה שמאלה. סיבות- רצפטורים הופכים לרגישים.
עקומת מינון תגובה היא גרף המתאר את השפעת החומר כפונקציה של הכמות הניתנת. הבדלים ביעילות הסם קשורים לאתרי הפעולה השונים.
פלסבו- סם דמה, על מנת לבדוק השפעות של התרופה אנו מביאים לקבוצת הביקורת פלסבו.
תסמיני גמילה נגרמים מהפסקה פתאומית בצריכת סם שנלקח תקופה ממושכת. מנגנוני הפיצוי גורמים לכך שמופיעים סמפטומים הפוכים מאלו שיצר הסם עצמו (אנשים שמפסיקים לעשן משמינים משום שניקוטין מדכא תיאבון, במקום תרופה נגד כאב ראש יהיה כאב ראש בלתי נשלט).
התמכרות=תלות. התנהגות כפייתית. תלות פיזית: מצב הסתגלותי המתבטא בהפרעות גופניות עזות המופיעות כשמתן הסם נפסק) לדוגמא פרכוסים, עצירויות ,שלשולים וכד'. תלות נפשית- כמיה לסם. מרגישים יותר טוב בהשפעת הסם. נוצרת תלות משום שרוצים להמשיך את הרגש החיובי. הסם יוצר סיפוק ודחף נפשי המחייב סם בקביעות על מנת להימנע מאי נוחות. דורש עבודה רבה בגמילה.
סמים ממכרים- השימוש בסמים לטווח הארוך מסוכן מאוד. ברמה האישית והנפשית (סנדרום קורסקוף משימוש יתר באלכוהול-יוצר אפתיה ובעיות בזיכרון הדלקרטיבי,התקפי לב,הרעלת כבד) ולחברה-אלימות,פשיעה,תאונות דרכים,איידס,זנות.
מערכת תגמול בסמים- תגמול הינו גירוי ביולוגי או הכרתי היוצר ומתגבר התנהגויות. בסמים מופרש דופמין מגרעין האקומבנס שנמצא במערכת הלימבית > דופמין מגיע לקורטקס פרה פרונטלי=יוצר חיזוק, קשר בין סם לתחושת עונג.
חיזוק חיובי- (טבעי מים, מזון, מין). חיזוק חיובי לא טבעיים- ככל שיש קשר חזק בין ההתנהגות לתוצאה רצויה כך השימוש יעלה. הסמיכות בזמן בין השימוש בסם לתחושה חיובית שהוא יוצר גורמת להתמכרות חזקה יותר. המיידיות בזמן חשובה מהעוצמה.
חיזוק שלילי - הסרה של גירוי שלילי שמגבירה את שכיחות התגובה. סמים עוזרים לשחרור מתחים ולחצים נפשיים. קשור ללמידה אופרנטית.
הבסיס העצבי להתמכרות- מסלול מזולימבי שנמצא במערכת הלימבית. המסלול המזולימבי כולל VTA וסטריאטום (ונטרלי כולל את גרעין האקומבנס,דורסלי כולל פוטמין וגרעין קאודלי).
-VTA נמצא כחלק מהמסלול המזולימבי. במערכת הלימבית מופרש נ"ט של דופמין (עונג ושמחה). השימוש בסם גורם לכך שהתאים הפוסט סינפטיים מייצרים יותר רצפטורים לדופמין אחרי שימוש בסם נמצאים שם למשך כחמישה ימים ולאחר מכן מתפרקים. הוא מעצבב את הסטריאטום הונטרלי ועם הקשרים החוזרים מתקדם לכיוון הדורסלי.
סטיראטום- מורכב מחלק ונטרלי (גרעין אקומבנס) וחלק דורסלי (פוטמן וגרעין קאודלי). אם נרצה להרוס את הקשר בין ויטיאי לסריאטום נצטרך להרוס את שני הכיוונים.
קורטקס פרה פרונטלי מדיאלי- החלק הקדמי של הקורטקס. קשור ביכולת עיכוב, אינהיביציה ודחיית סיפוקים. אצל מבוגרים חלק זה מעכב את הסטריאטום בקשר התניה אופרנטית בסמים. הקורטקס אמור לעכב אותו ולא לאפשר להתניה אופרנטית להתרחש. הקורטקס מתעצב בגיל ההתבגרות בגילאי 15-19.לכן הסיכוי להתמכרות אצל מתבגרים גדולה ממבוגרים. אנשים שמשתמשים בסמים בעלי תת פעילות בקורטקס הפרה פרונטלי (היפו פעילות), מופיע גם אצל סכיזופרנים (=הפרעה פסיכיאטרית בעלת דמיונות שווא). נראה כי אצל מכורים לסמים שהם סכיזופרנים יש פעילות תת קורטיקלית משמעותית מאשר רק סכיזופרנים\מכורים.
-
2. אגנוזיה אסוסיאטיבית - ליקוי מעבר מידע ויזואלי מהמסלול הונטלי של המה למנגנוני השפה. אפשר להעתיק אובייקט אך יש קושי בהוצאת האובייקט מהראש. אין להם מושג מה הם ציירו. יש קושי בהבנה של האוביקט לבין היכולת לתת לו שם.
ליקוי בעיבוד הראיה לא כתוצאה מאיברי חוש אלא כתוצאה מפגיעה בקורטקס- נזק קורטיקלי נוצר בעיה בעיבוד הראייתי למרות שכל המסלול תקין. 1. אגנוזיה אפרצטיבית: פגישה במסלול ואט. ונטראלי-ואט בעיה בתפיסה של אוביקט. לא יודעים לזהות מה זה פרח, גם אם יהיה לידם פרח לא ידעו לצייר אותו. אי אפשר מהראש לומר אובייקט אבל מול הפנים אפשר. הבעיה היא בעיבוד התפיסתי ולא בעיה בהיכרות עם העולם. על פי מימוש מזהים אובייקט, אין בעיה בידע העולמי אך אי אפשר לצייר או לדמיין אותו מהראש. הקריאה לא נפגעת.
המקרה של CK- חולים עם פגיעה ממוקדת פגיעה בי לטרלית באונה האוקסיפיטלית. לאחר פגיעה- אין בעיה בראייה, יכולת קוגנטיבית פעולת, פעילות מוחית נורמטיבית אך השיום (לא נותנת את השם הנכון לאוביקט) של האובייקטים לא מדויק לעולם האמיתי. בעיה בקישור בין האוביקט לשמו. יש הבנה שיש אובייקט אך השם אינו נכון. יש בעיה בחיבור בין המסלול הנוטרלי לשיום באונה הטמפורלית. אין בעיה בשפה או קריאה אלא בחיבור בין המסלול הונטרלי למנגנוני שפה של שיום.
פגיעה במסלול הונטרלי- פגיעה בזיהוי פרצופים. מסלול ונרלי אונה טמפורלית שנקרא FFA. איזור זה מעורב בעיבוד פרצופים. חולים אלו יכולים לרכוש את הפגיעה\מולד. האיזור מזהה אובייקטים מסוימים. החולה מזהה איברי גוף שקשורים בפנים יודע שהוא רואה פנים אך לא מזהה את מי. יש יכולת מילולית תקינה, אינטליקציה תקינה, זיהוי אובייקטים ואף זיהוי אברי הפנים. הבעיה לאחד בין חלקי הפנים השונים ולהבין מי האדם שמולנו. פגיעה מולדת- איזור FFA קטן יותר יש פחות נוירונים.
-
-
אופטיק אטקסיה- יכולת זיהוי חפץ שמוצג ויזואלית ולהגיד מהו אך אי יכולת לבצע פעולה יחד עם האוביקט (יכולת להבין ולהזהות חפץ ללא יכולת לבצע פעולה ביחס אליו)
תסמונת באלינט- בו זמנית: ישנה בעיה לסרוק את המרחב, יכולת לזהות עצם אחד בכל פעם. לחולה מראים שני חפצים והוא מסוגל מבחינה תפיסתית לראות רק אובייקט אחד. אם מראים 2 חפצים בזוויות שונות החולה מזהה רק חפץ אחד כל פעם. מאפיינים- פגיעה שנגרמת בגלל בעיה בסמלול בדורלסיי באונה הפריאטלית.
-