Please enable JavaScript.

Coggle requires JavaScript to display documents.

המוזיקה הקלאסית, הרומנטית והמאה ה-20 - Coggle Diagram

- - - - פשטות
      - חלוקת מלודיה למשפטים
      - שפה הרמונית פשוטה
      - ערכים רתמיים מגוונים
      - מרקם הומופוני
      - יציר כלאיים - ויואלדי, קונצ'רטו גרוסו אופוס 3, מס 6 (שנת 1711)
        
        בארוק
        
        שנת הכתיבה
        
        המדיום – קונ'צרטו גרוסו, תזמורת קאמרית, בסו קונטינואו
        
        שימוש ב"תנועה מתמדת"
        
        קלאסי
        
        חלוקה למשפטים מלודיים
        
        כל משפט מציג חומר נושאי חדש
        
        בברוק – התמקדנו במוטיב יחיד
    - - מיצוי הסגנון הבארוקי
      - מושג: הנאורות
        
        חילון
        
        חקר רציונלי
        
        הכרה בזכויות הפרט
        
        הכרה בשוויון בין בני האדם
        
        עידן קוסמופוליטי
        
        רגישות חברתית
        
        עלייתו של "שלטון אבסולוטי נאור
      - התחזקות מעמד הביניים - נגנים חובבים - מוזיקה פשוטה
    - - סונטה לפורטה-פיאנו, פרק 3 , י.כ. באך
        
        פשטות
        
        חלוקה למשפטים מלודיים
        
        קישוט בארוקי
        
        הומופוניה
    - - פנטסיה בדו מז'ור - ק.פ.ע באך
        
        צורה חופשית - פנטסיה
        
        הרמוניה מורכבת
        
        דינמיקה רחבה
        
        תחלופה בין מוטיבים ליריים
        
        ערכים ריתמיים קיצוניים
        
        רגשני והבעתי - מורכבות וקיצוניות
        
        קלאסי - מרקם הומופוני
    - - סימפוניה מס' 2, אופ' 3, פרק 1 ברה מז'ור - יוהאן שטיימיץ
        
        טרמולו בכלי הקשת
        
        קרשנדו משולב בקו מלודי עולה
        
        דינמיקה משתנה תכופות
      - מושג: הסימפוניה
        
        סימפוניה - מספר הצלילים המושמעים סימולטנית
        
        ז'אנר תזמורתי - ללא סולן
        
        מקורה בפרקי הפתיחה (אוברטורה) של אופרות
        
        במקור בעלת 3 פרקים. היידן מקבע ל-4 פרקים
      - שימוש גובר בכלי נשיפה
      - תזמורת מקצועית
  - - - הצגה (אקספוזיציה)
        
        נושא ראשון - סולם טוניקה
        
        נושא הגשר - מעביר לסולם דומיננטה (או מז'ור מקביל)
        
        נושא שני - סולם דומיננטה
        
        נושא מסכם - סולם דומיננטה
      - פיתוח
        
        פיתוח של אחד (או יותר) מנושאי האקספוזיציה)
        
        מתחיל בסולם דומיננטה
        
        מסתיים על הטוניקה
        
        לא יציב באמצע
      - חזרה (רפריזה)
        
        חזרה על 4 נושאי האקספוזיציה
        
        כל הנושאים בסולם הטוניקה
    - - אופרה בופה - נישואי פיגארו (1786)
        
        אריה - "פיקחו את עינכם"
        
        בית ראשון - 3 נושאים
        
        בית שני - 3 נושאים
        
        בית שלישי - חזרה על חלקו השני של הבית השני
        
        בס בופוני
        
        קו מלודי מהיר
        
        ערכים רתמיים קצרים
        
        סילאבי
        
        משפטים קצרים
        
        ריבוי חזרות וסקוונצות
        
        מרווחים גדולים
        
        מיעוט יחסי באריות סולניות, שילוב דואטים, טרצטים ואנסמבלים
        
        אין הישענות מסיבית על מבנה האריה-דה-קאפו הבארוקית (מבנה A-B-A)
        
        תפקיד חשוב יחסית לתזמורת
      - קונצ'רטו לפסנתר מספר 9, ק. 271 (שנת 1777)
        
        פרק ראשון - צורת סונטה - בעל אקספוזיציה כפולה
        
        אקספוזיציה קומפקטית של התזמורת
        
        נושא ראשון - התערבות הפסנתר
        
        נושא גשר - נשאר בסולם הטוניקה
        
        נושא שני - 3 מנגינות
        
        נושא מסכם
        
        אקספוזיציה מורחבת של הפסנתר
        
        הרחבה של נושאי האקספוזיציה התזמורתית
        
        מעבר לסולם הדומיננטה בנושא הראשון
        
        השמטת נושא הגשר
        
        נושא שני מורחב
      - סונאטה לפסנתר מס' 16 בדו מז'ור פרק 1 - מושג : בס אלברטי
    - - מוזיקה קאמרית - מושג: רביעיית כלי הקשת
        
        רביעיית כלי הקשת אופ' 76 ,מספר 2
        
        פרק רביעי- סונטה/רונדו(בית/פזמון)
        
        פרק שלישי - מינואט
        
        ריקוד - ב-3/4
        
        חלק ראשון - פוליפוני
        
        Trio - הומופוני
        
        צורת א-ב-א
        
        פרק שני - א-ב-א
        
        פרק ראשון - סונטה
        
        רקע
        
        עליית מוזיקה קאמרית בתקופה הקלאסית
        
        חלק מהעיסוק של התקופה בתרבות
        
        מתאימה לנגינת חובבים
        
        היעלמות הבסו-קונטינואו הברוקי
        
        לרביעיית כלי קשת מצלול הומוגני
        
        הדבר מתאים לאידאל של "שיח בין ארבעה בני תרבות"
      - מושג : הקלאסיקה הבשלה
        
        העשורים האחרונים של המאה ה-18
        
        היידן הבוגר, מוצרט, בטהובן
        
        הפשטות של הפרה-קלסיקה הופכים מורכבים ומתוחכמים יותר
      - ביסוס הסימפוניה והסונטה כמדיום של התקופה
    - - התקופה הראשונה (1792-1802) - הטמעת הסגנון הקלאסי
        
        סונטה לפסנתר מספר 8, אופ' 13 "הפאתטית" (1798) פרק 1
        
        מושתת על צורת הסונטה
        
        דו מינור - אקספרסיבי
        
        מבוא איטי
        
        ערכים ריתמיים קיצוניים
        
        דינמיקה קיצונית
        
        מנעדים קיצוניים
        
        מקצבים מנוקדים
        
        חלק אינטגרלי מהפרק
        
        חומרי המבוא מופיעים גם בסוף האקספוזיציה
      - התקופה השנייה - העשור ההירואי (1802-1813) - פריצת גבולות הקלאסיקה
        
        הסימפוניה ה-6 (1808) - הפסטורלית
        
        יצירה תכניתית
        
        5 פרקים
        
        מצלול ומזמור חדשניים
        
        הסימפוניה ה-3 (1802) - ההירואית פרק 3
        
        סקרצו - בדיחה (ולא מינואט)
        
        טמפו מהיר
        
        דינמיקה וארטיקולציה
        
        חלוקה רתמית זוגית-משולשת
        
        עליה כרומטית
        
        התקבעות על דרגה V
        
        מושג : צוואת הייליגנשטט 1802
      - התקופה השלישית (1817-1827) - טרנספורמציה של הז'אנרים הקלאסיים, פוליפוניה
        
        הסימפוניה ה-9 (1824)
        
        שילוב קול אנושי
        
        טקסט בעל אידאל חברתי
        
        פרק אחרון מאזכר את קדמיו
        
        סונטה לפסנתר – "פסנתר הפטישים", מס' 29, אופ. 106 (Hammerklavier) (1818)
        
        יצירה וירטואוזית לפסנתר סולו
        
        עורכת כ-50 דקות
        
        פרק רביעי - מורכב ממבוא איטי ולאחריו פוגה ב-3 קולות
        
        מאפיינים
        
        שימוש בטכניקות פוגאליות
        
        שבירת צורות מוסכמות
        
        שפה הרמונית מורחבת
        
        המשך עיסוק בשלושת הז'אנרים הקלאסיים
        סונטה, סימפוניה, רביעיית כלי קשת
- - - - שמרנים
        
        שוברט, מנדלסון, שומן, ברהמס
        
        מושפעים ממלחינים, טכניקות וסגנונות של העבר
      - חדשנים
        
        שפה הרמונית מורחבת, דגש על צבע צלילי, פיתוח ז'אנרים חדשים, מוזיקה תכניתית רבה
        
        ברליוז, ליסט, וואגנר
    - - פיצול עמים מתוך האימפריות ששלטו בהם
      - כל לאום מחפש את שורשיו היחודיים
      - שורשים – היסטוריה ומיתולוגיה, ספרות, תרבות, מוזיקה
      - מוזיקה אמנותית מושפעת ממרכיבים לאומיים (שירי עם, מודוסים עממיים...)
      - מוזיקה אמנותית-תכניתית מתארת תמונות נוף לאומיות (סמטנה, "מולדתי")
  - - - שוברט (סונטות, אימפרומפטי)
      - שופן (1810-1849)
        
        מיניאטורות -נוקטורנים, מזורקות, פולונזים, אטיודים, פרלודים
        
        כתיבה הבעתית באופיה
        
        מזוהה עם הצד ה"אינטימי" של המוזיקה הרומנטית
        
        , רבות מיצירותיו דורשות ויוטואוזיות
        
        סגנון הלחנה
        
        כתיבה באופן בלעדי לפסנתר סולו
        
        התמקדות ב"מיניאטורות"
        
        נביעת היצירה הכתובה מתוך אלתור
        
        מלודיה שירתית, מנעד רחב
        
        שפה הרמונית מורכבת
        
        שימוש נרחב בפדל
        
        מושג: טמפו רובאטו
        
        נוקטורן (Nocturne) אופוס 9, מספר 2
      - שומן ("קרנבל", "תמונות ילדות")
      - ברהמס (1833-1897)
        
        שמרן
        
        היצמדות למוזיקה אבסולוטית
        
        שימוש בצורות, ז'אנרים, תזמור, שפה הרמונית, טכניקות הלחנה – מסורתיים
        
        סונטה לקלרינט ופסנתר מספר 1, אופוס 120
        
        יצירתו הקאמרית האחרונה של ברהמס
        להרכב שאינו "קלאסי"
        
        שימוש בצורת סונטה – אך הדמיון בין הנושאים גורם לטשטוש של צורה זו
        
        שימוש בפוליפוניה – מרקם "עתיק"
        
        שפה הרמונית – טונאלית לחלוטין, אך עשירה ביחס לתקופה הקלאסית
      - ליסט (ואלס מפיסטו, "שנות נדודים", אטיודים)
      - מושג: מיניאטורות/קטעי אופי
        
        המבנה אינו מקובע
        
        לעתים קרובות בעלי כותרות תכניתיות
        
        לעתים קרובות מקובצים במחזורים
        
        יצירה קצרה
        
        הרכב מינימליסטי
      - ירידת ערכה של הסונטה לפסנתר הקלאסית
    - - ביטוי הצד ה"גרדיוזי" של הרומנטיקה
      - גידול במספר כלי התזמורת
      - כניסת כלים חדשים – כלי נשיפה ממתכת וכלי הקשה
      - הסימפוניה
        
        ברהמס, סימפוניה מספר 3
        
        כתובה במתכונת קלאסית מקובלת
        
        אבסולוטית
        
        ארבעה פרקים – מהיר, איטי, מתון, מהיר
        
        הפרקים הראשון והרביעי – כתובים בצורת סונטה
        
        סמל לשמרנות מוזיקלית
        
        פרק 3
        
        מסורתי
        
        הוראת הביצוע היא Poco Allegretto המבנה – א-ב-א'
        
        שימוש בכלי קשת ובכלי נשיפה מעץ בלבד
        
        משקל משולש
        
        רומנטי
        
        מלודיות ליריות ורחבות ונשימה
        
        תזמור שאינו תמיד סטנדרטי
        
        הקטור ברליוז (1803-1869) - הסימפוניה הפנטסטית
        
        "פנטסיה" – דמיון, הזיות
        
        יצירה תכניתית
        
        בעלת יסודות אוטוביוגרפיים
        
        כתובה בחמישה פרקים
        
        מושג : אידאה פיקס
        
        פרק 4 - מרש אל הגרדום
        
        מבוסס על שתי מלודיות מרכזיות
        
        מלודיות אלה חוזרות בתזמור ו"צבעים" שונים לאורך הפרק
        
        תיאור "מפואר" של טקס ההוצאה להורג
      - מנצח – "במשרה מלאה"
      - צורך אסתטי של התקופה בדרמה ובניגודים מוזיקליים
      - עיסוק גובר בסאונד ובצבע צלילי
  - - - שיר, הכתוב בדרך כלל לקול, בליווי פסנתר
      - שימוש בטקסטים איכותיים ביותר של משוררי התקופה
      - אמנות רומנטית גרמנית
      - אידאל אחדות האמנויות
      - פרנץ שוברט(1797-1828) - העלמה והמוות
    - - צרפת - מושג : גרנד אופרה
        
        גרנדיוזיות
        
        השפעת אירועים היסטוריים
        
        נושאים "הרואיים"
        
        תפאורה מרהיבה
        
        סצינות רבות משתתפים - שירת מקהלה מרובה
        
        אריות רבות – בעלות אופי ריקודי
        
        ריקודי בלט
        
        Meyerber, "ההוגנוטים" (1836)
      - איטליה - מושג : בל קנטו
        
        קו מלודי מרשים, וירטואוזי, עמוס קישוטים
        
        – Bellini, האריה ""Casta Diva מתוך האופרה "נורמה" (1831)
        
        ג'וזפה ורדי (1813-1901)
        
        הלחנה דרמטית, המעצימה את הדרמה שבטקסט
        
        התזמורת בתפקיד חשוב יחסית
        
        הסצינה “Povero Rigoletto” מתוך האופרה "ריגולטו"
        
        השימוש ב"סצינה", לשם התפתחות טבעית של העלילה
        
        תפקיד התזמורת – מעצים את הדרמה
        
        תפקיד ריגולטו – "מתפצל" בין ליצן החצר לבין האב המודאג
        
        אנשי החצר – "מפרשים" את ריגולטו, וכך מתפקדים
        כמעין "מקהלה יוונית"
        
        מושג: סצינה - משלב הרצ'טטיב (מידע) -אריה (רגש)
  - - - מוסיקה אדירת מימדים (תזמור עמוס, יצירות ארוכות)
      - בעלת עומס רגשי והבעתי
      - "צבעונית", המכילה כלים רבים ואפקטים צליליים שונים
      - "מגרדת" את גבולות השפה הטונלית: עמוסה בכרומטיקה, אקורדים ומהלכים הרמוניים קשים לניתוח טונאלי סטנדרטי
    - - מלחין ומנצח יהודי, ממוצא גרמני
      - נולד בבוהמיה, בן למיעוט הגרמני אשר השתקע בחבל ארץ זה
      - תמיד חש כמיעוט – יהודי בין גרמנים, גרמני בבוהמיה
      - עיקר קריירת הניצוח שלו עשה בבית האופרה של וינה, ובשנותיו האחרונות –ב"מטרופוליטן אופרה" בניו יורק
      - מן המנצחים הבולטים בתקופתו
      - כמלחין – הותיר 9 סימפוניות, ומחזורי שירים לקול ולתזמורת
        
        ארוכות
        
        בעלות אופי תכניתי - אידאות כלליות, לא נרטיב ספציפי
        
        דורשות כוחות ביצוע אדירי מימדים
        
        סימפוניה מספר 1 (1888) פרק שלישי
        
        בתפקיד הפרק האיטי של הסימפוניה
        
        תזמורת רחבת ידיים, בשימוש "קאמרי"
        
        שני חומרים מלודיים מרכזיים, המתחלפים ביניהם
        
        מרש אבל מינורי, מבוסס על מנגינת "אחינו יעקב" - קאנון
        
        קונטרבס אחד עם עמעם מנגן במנעד הגבוה
        
        טימפני
        
        בסון
        
        צ'לו
        
        טובה
        
        מוזיקת כליזמר תוססת ורקידה
        
        שילוב עממי-אמנותי ; שמח-עצוב ; נשגב-גרוטסקי
        
        סימפוניה בעלת 4 פרקים - הפרק השלישי איטי
        
        הסימפוניה השביעית נעה לכל אורכה בין שני מוקדים טונליים סמליים – מינורי ומז'ורי
        
        הסימפוניה השמינית זכתה לכינוי "סימפוניית האלף"
    - - מוזיקה תכניתית
      - אינה מחוייבת לצורה, שפה הרמונית ותזמור הקלאסי
      - מושג : דרמה במוזיקה (במקום אופרה) - המוזיקה משרתת את הדרמה
      - מושג : לייטמוטיב (מוטיב מנחה) - אירוע מוזיקלי (מוטיב מלודי, אקורד, תזמור מסויים) בעל משמעות סמלית - אקורד טריסטאן לדוגמא
      - מושג :יצירת האמנות הכוללת - אידיאל איחוד האומנויות
  - - - פנטטוני (איי יאווה), סולם הטונים השלמים
      - השפעת מוזיקה שחורה - Golliwog's cakewalk
        קריצה עם אקורד טריסטאן
      - תזמור מצומצם - שימוש בחליל, נבל, ויולה
      - "פרלוד למנוחת אחר הצהריים של הפאון"
        
        פואמה סימפונית
        
        מושג: סירקולציה מלודית - מעגלית ולא מתפתחת (רוחני יותר מחומרי)
        
        תזמור - סולו חליל ונבל
        
        דינמיקה - p
        
        ריתמוס מתון וגמיש
        
        מלודיה כרומטית ואלתורית
      - 24 פרלודים לפסנתר
        
        אינם מאורגנים בסדר סולמי כלשהו
        
        נושאים "כותרות" - מתארות עצמים בתנועה
        
        פרלודים, ספר 1 : פרלוד מספר 2 ("צעיפים")
        
        סולם הטונים השלמים (מנוגד למסורת המערבית הדיאטונית)
        
        סטטיות (בס סי במול)
        
        ריבוי התרחשויות - מרקם עמוס, מטושטש
        
        דינמיקה - pp
        
        צורה לא ברורה
        
        סירקולציה מלודית
        
        פסנתר בתפקיד נבל
- - - - א-טונליות חופשית(העשור השני של המאה העשרים)
        
        מושג : א-טונאליות חופשית
        
        זניחת אקורדים משולשים - העדפת סקונדות וקוורטות
        
        תהליך שהתרחש לאורך כל המאה ה-19
        
        חסרת פונקציונליות
        
        אינה מוגדרת או מסודרת
        
        2 עשורים ראשונים של המאה ה-20
        
        מחזור השירים "פיירו הסהרורי" (Pierrot Lunaire), 1912
        
        21 שירים
        
        צורניות חמורה בטקסט של כל שיר
        
        צורניות זו עומדת בסתירה לתוכן הפרוע
        
        שיר ראשון -שיכור מהירח
        
        חוקיות צורנית חמורה
        
        יוצרת הבעתיות קיצונית
        
        זמרת והרכב קאמרי (חליל, כינור, צ'לו ופסנתר)
        
        מושג – "האמנסיפציה של הדיסוננס"
        דיסוננטים עומדים בפני עצמם
        
        מושג - "שירה דיבורית"
        
        מושג – "אקספרסיוניזם"
        
        משקל משתנה
        
        , שלושה קטעים לפסנתר אופוס - מספר 1 (שנת 1909)
        
        אקורדים שאינם פונקציונאליים
        
        הישענות על מוטיב מלודי
        (אפשרי גם בהיפוך כיוון /
        שימוש במאגר המרווחי שלו)
        
        הבעה עזה = "אקספרסיוניזם"
      - פוסט רומנטי - השפעה של מהלר (העשור הראשון של המאה העשרים
      - דודקפוניה / סריאליזם / שיטת 12 הטונים (העשור השלישי של המאה העשרים)
        
        כמו א-טונאליות חופשית, שיטת 12 הטונים מתמקדת גם היא במרכיב המלודיה
        
        בשונה מא-טונאליות חופשית, שיטת 12 הטונים מסדירה את המלודיה בחוקים
        
        שורה ("סריה"), על בסיס 12 הצלילים בסדר מסוים
        
        "סרטן לראי" של השורה המקורית
        
        סרטן" של השורה המקורית
        
        "ראי" של השורה המקורית
        
        טרנספוזיציה של השורה המקורית
        
        ואריציות לתזמורת אופוס 31 (1928)
        
        יצירתו הדודקפונית הראשונה של שנברג לתזמורת
        
        מבנה – הקדמה, נושא, 9 ואריציות, קודה
        
        שימוש בואריציות – בסיס החשיבה הדודקפונית
        
        ה"שורה" (נושא היצירה, מנוגן בצ'לו)
      - שיבה חלקית לטונאליות בשלהי ימיו
  - - - סגנון מוזיקלי, פרח בעיקר בעשור השני של המאה
        
        שיטות ארגון צליל שאינן טונאליות – מודוסים, פנטטוניקה, א-טונאליות, פולי-טונאליות
        
        רתמוס ודינמיקה - חזקים, מודגשים ו"גסים"
        
        הישענות על נרטיבים חוץ-מוזיקליים שאינם מערביים
      - כמו הא-טונאליות - חריגה משמעותית מן המסורת המערבית
      - כמו ה"אימפרסיוניזם" – סגנון הנוכח גם באמנות הפלסטית של ראשית המאה
    - - סולו הבסון בפתיחה
        
        מנעד גבוה – צבע צלילי
        
        סירקולציה מלודית
        
        מושג – "שבירת העריצות של קו התיבה"
      - סצינת "ריקוד הנערות"
        
        חזרות על אירועים מלודיים –
        נטישתם – חזרה אליהם - מלודיה לא מתנהלת בצורה מסורתית
        
        מושג – "שבירת העריצות של קו התיבה"
        
        אקורד פולי-טונאלי – תוצאה דיסוננטית
  - - - אחד משלבי יצירתו החשובים – סגנון נאו-קלאסי
        
        מושג : נאו-קלאזיציזם
        
        שואבת באופן חופשי תכונות שונות מן העבר ( טונאליות, תזמור, מרקמים, טכניקות כתיבה, צורות ומבנים)
        
        "קלסיקה" - כל מוזיקה ראויה מן העבר (לא בהכרח התקופה הקלאסית). חיבה מיוחדת למוזיקה של תקופת הברוק.
        
        מזוהה בעיקר עם מלחינים צרפתיים
        
        סלידה מהבעת רגשות מוקצנת
        
        הבעה מרומזת ומעורפלת, איפוק ואסתטיקה
        
        נסיון ליצירת סדר בכאוס הכללי/המוזיקלי של התקופה
        
        בין שתי מלחמות העולם
      - מחשובי המלחינים במחצית הראשונה של המאה העשרים
      - "מוזיקאי על" – מלחין, פסנתרן, אתנומוזיקולוג, מורה לפסנתר ולקומופוזיציה
      - מחקר מדעי ראשוני על מוזיקת העם של מולדתו ושל ארצות נוספות
    - - נאו - תוכן
        
        עיסוק בצבע צלילי
        
        כתיבה א-טונאלית - מצלולים מבוססי סקונדות וקוורטות
        
        ברטוק פיציקטו
      - קלאסי - צורה
        
        כתיבה למדיום של רביעיית כלי קשת
        
        שימוש בסידור סולמי (שאינו דיאטוני)
        
        מרקם פוגאלי
        
        צורת א-ב-א'
        
        תנועה מתמדת - "פרפטום מובילה" מהבארוק