Please enable JavaScript.
Coggle requires JavaScript to display documents.
הפילוסופים הפרה-סוקראטיים (585-399 לפנה"ס) (תאלס (624-546) ("הכל…
-
סוקרטס (399-469)
סוקרטס הפילוסוף
-
אירוניה
הוא מעמיד פני תם, ופותח דיון עליה כדי להדגים אם התאוריה צודקת והגיונית. כך הוא נותן לאנשים להבין שהם לא יודעים באמת על מה הם מדברים ומוביל אותם לסתירות עצמיות.
סוקרטס לא מציג עמדה בדיאלוג ובוויכוח, אלא, מגיב על תאוריות שאחרים נותנים.
-
-
חיפוש אחר הגדרות
בניגוד לסופיסטים, סוקרטס האמין שיש הגדרה אחת לכל דבר ולא כמה משמעויות לכל דבר
-
-
האתיקה של סוקרטס
האושר Eudamonia
לא אושר רגעי, אלה מכלול חייו של אדם.
רוצה להראות ליוונים שמה שהם חושבים עליו שהוא אושר, הוא לא באמת אושר
-
-
-
-
-
מקורות הידיעה עליו
אפלטון- מקור ראשי. חבר תלמיד ומעריץ. כתב דיאלוגים בדמותו של סוקרטס, ולא בדמותו שלו.
קסנופון - תלמיד של סוקרטס, איש צבא ולא פילוסוף. כתב על סוקרטס בצורה פחות מתוחכמת מאפלטון, שכן בעצמו היה פחות מתוחכם ממנו.
אריסטופנס - מחזאי מפורסם. כתב מחזה שנקרא "עננים" - סאטירה על סוקרטס המציגה את סוקרטס באופן שלילי ונלעג.
אריסטו - תלמיד של אפלטון. כתב רבות על סוקרטס ודעותיו, אך לא הכי אותו אישית
פילוסוף אתונאי, נולד, חי ומת באתונה
לא כתב כלום -טען כי ספר זה דבר מת ופילוסופיה היא רק דרך דיבור עליה, ולא דרך כתיבה עליה.
-
-
-
-
-
-
סירב להימלט מתוך עקרון ומוסר, והוצא להורג בשתיית רעל
-
הפיתגוראים
פַּרְמֶנִידֶס(המאה ה-5)
-
אין התהוות וכליה, אין שינוי בעולם כלל= הכל נצחי. הכל ארכה באיזשהו אופן. הכל ההוויה- מציאות
-
תנועה אינה אפשרית
"ובגדלו מנין, כיצד? אך ממה שאיננו לא ארשה לך להגיד, גם לא לחשוב; כי אין ניתן לדיבור או להכרה שאיננו. כי איזו חובה הייתה דוחפתו, מאוחר או מוקדם, בהתחילו מלא-כלום, שיהיה? כך, חיוב הוא שיהיה או כל-כולו או כלל-לא."
העולם (״היש״) הוא אחד, בלתי מתחלק, נצחי, אין בו חלקים (פשוט), חסר גבולות.
"עצמו בתוך עצמו נשאר ולעצמו מונח וכך קבוע שם נשאר; ... לכן, אין זה כדין שמה שהווה יהיה בלתי-שלם; כי אינו חסר; אך אילו [לא] היה, יחסר הכל"
גם אינו מתחלק, מאחר שהווה כולו בשווה; ... כך רצוף הינו כולו..."
התופעות הן אשליה
"כי לעולם לא ייאלץ הדבר הזה: היות לא-הווים; אלא אתה מדרך חקר זו מנע הכרתך, ואל יאנסך בדרך זו הרגל בן-רוב-הניסיון להטות עין לא-צופה ואוזן הומיה..."
"כך הכל שֵם הוא, אשר קבעו בני-תמותה, משוכנעים כי אמת הוא: התהוות וכלות, והיות וגם לאו, והחלף מקום והמר צבע..."
"מהן דרכי החקר היחידות להכרה: האחת – שהווה ואי-אפשר לא להיות, היא נתיב השכנוע (כי מלווה הוא לאמת); האחרת – שאיננו וחיוב הוא לא להיות, וזאת אני מורה לך שבלתי-בת-הבחנה היא מכל-וכל; כי לא תדע את אשר איננו (כי אין זה בר-ביצוע) גם לא תורנו"
"האחת- שהווה ואי-אפשר לא להיות, היא נתיב השכנוע (כי מלווה הוא לאמת)"
"האחרת- שאיננו וחיוב הוא לא להיות, וזאת אני מורה לך שבלתי-בת-הבחנה היא מכל-וכל; כי לא תדע את אשר איננו (כי אין זה בר-ביצוע) גם לא תורנו"
-
-
חוק הסתירה- סתירה היא בלתי אפשרית, הלוגיקה אוסרת עלינו לסתור את עצמינו
-
הרַקְלָיטוֹס (535-475)
הארכה הוא יסוד שאינו משתנה ולכן אינו קיים. הלוגוס (logos) -ההיגיון שזורם בעולם- מעט מאוד אנשים יבינו אותו. הבנת העולם-באמצעות הבנת הניגודים/הסתירות.
"איחודים: שלמים ולא-שלמים, מתלכד מתפרד, בתואם בלי תואם מכל הדברים אחד ומאחד כל הדברים", "האל הוא יום לילה, חורף קיץ, קרב שלום, שובע רעב"
-
-
הכל משתנה כל הזמן, כל שינוי הוא מוחלט.
-
-
מלחמה כמטאפורה לשינוי אלים(כמו המציאות).
לא קיים הבדל בין בני אדם לאלים. האש היא שופט עליון. יש זרימה מתמדת בין דברים.
"קרב לכל הוא אב, לכל הוא מלך; ואת אלה יציג כאלים, את אלה – כבני אדם; את אלה יעשה עבדים, את אלה – בני-חורין"
"והכרח לדעת כי הקרב הוא כללי, והצדק הוא המריבה, וכל הדברים מתהווים על פי המריבה והחיוב"
"לאש כל הדברים תמורה ואש – לכל הדברים, כמו לזהב – סחורות ולסחורות – זהב"
-
-
קסֶנוֹפָנֶס
-
העביר ביקורת על הדת בתור פילוסוף. לא האמין באלים כמו רוב האנשים. הבין שכל עם ממציא באופן תרבותי את האלים שלו.
-
יש אל אחד (מונותאיזם)- האל לא דומה בגוף ובמחשבה לבני התמותה. לא ניתן לדעת על האל דבר, והוא לא מתגלה אל העם.
"אך לו ידיים לשוורים [ולסוסים] או לאריות, או ציירו בידיהם ומלאכה עשו כאנשים, סוסים כשל סוסים וכן שוורים כשל שוורים צרו צורות לאליהם וגם גופות עשו, [כל אחד] כפי צורת הגוף שלו עצמו"
"אכן אין איש מכיר ברור ואיש גם לא יכיר את האלים ואת כל אשר עליו מדבר אני. ואם גם יצליח להגיד דבר-אמת, בעצמו לא ידע זאת; אלא סברה היא על הכול"
-
-
פלורליסטים
אנקסאגורס
-
-
ועליהם פועל ה"שכל". השכל הוא כוח טבע אחד, נשמע כמו כוח עליון ששולט על היסודות.
דברים לא באמת נוצרים ומתכלים אלא שיש אינסוף יסודות שמתרכבים יחד ויוצרים חומרים חדשים, לכן אם משהו נוצר אז הוא התחבר ואם משהו חדל מלהתקיים זה פשוט יסודות שנפרדו.
"דעותיהם של היוונים על ההתהוות והכליון אינן נכונות: כי דבר אינו מתהווה ואינו כלה, אלא מתערב ונפרד מן הדברים שהווים. ולפיכך נכון יהיה לקרוא להתהוות ערוב ולכליון היפרדות"
אֶמְפֶּדוֹקְלֶס
ארבעה יסודות - אוויר, אש, אדמה, מים - מהם הכל עשוי
-
-
-
-
הסופיסטים
התעסקו בעיקר ב..
-
אתיקה,פוליטיקה ואפיסטימולוגיה
-
-
-
פרוטגורס
מדבר על האלים בתור דוגמא לנושא חשוב שמעסיק את האדם, אך הוא מדבר באופן כללי על המון שאלות, שכן גם אם הם קיימים איננו יכולים לדעת עליהם יותר מידי.
"על האלים אינני יכול לדעת, לא שישנם ולא שאינם ולא כיצד הם בצורתם; כי רבות הן המניעות לידיעה, גם אי-הבהירות וגם קוצר חיי אדם"
רלטיוויזם-הכל יחסי לאדם
-
"שני תיאורים (logoi) לכל דבר, מנוגדים זה לזה"
-
גורגיאס
"שבחי הלנה" - ספר מפורסם שכתב. כותרת פרובוקטיבית כיוון שהלנה הייתה אלה במיתולוגיה היוונית שבגללה התחילה מלחמת טרויה.
"אין אמת, וגם אם הייתה, לא ניתן היה לדעת אותה, וגם אם היה ניתן לדעת אותה, לא ניתן היה ללמדה"- וכל מה שנשאר זה לשכנע.
-
משפטו של סוקרטס
-
-
הרקע למשפטו
מלחמת הפלופונס בין הברית האתונאית והברית הספרטנית- ספרטה ניצחה והשליטה משטר חדש באתונה, במקום דמוקרטיה
שלטון שלושים הטיראנים (קרטיאס וכרמידס)- ספרטה הציבה לשלטון 30 אתונאים שהתנגדו לדמוקרטיה, נהגו במשטר אכזרי ורצחני. שניים מהם היו תלמידיו של סוקרטס, לכן נתפס אצל הציבור האתונאי כחלק משלטון 30 הטיראנים
בגידתו של אלקיביאדס - גם הוא תלמיד של סוקרטס שהיה גנרל מפורסם שנערץ מאוד באתונה, בגד בה ועבר לצבא ספרטה. מחזק את המחשבה כי סוקרטס השפיע לרעה על תלמידיו.
דמוקרטיה מתגוננת- לאחר שלטון 30 הטיראנים, הדמוקרטיה חזרה לאתונה אך הביטחון בה ירד מאוד, לכן אנשים חיפשו אשמים וסוקרטס, שידוע בכך שלא היה בעד דמוקרטיה, היה מטרה קלה
נאום שני (לפני גזר הדין)
-
-
אינו מביע חרטה, אינו מתחנן על חיו
חוכמה עבור סוקרטס זו המודעות העצמית, זה היודע להבדיל בין מה שהוא יודע לבין מה שאינו יודע.
-