הפסיכולוגיה החברתית צברה תאוצה לאחר מלחמת העולם השנייה, במהלכה מיליונים הושמדו בשל דתם, הלאום שלהם, נטייתם המינית, דעותיהם הפוליטיות, מוגבלותם הגופנית. עוד כללה המלחמה הרג, פגיעה, אובדן בית, פרנסה וקהילות שלמות של עשרות מיליוני אזרחים שמצאו עצמן עקורות. האנושות כולה נדרשה לשאלה - כיצד התחוללה כזו זוועה בידי בני אדם? אפילו כוחות הברית נקטו בפעולות מזוויעות במושגים של היום - הפצצת אוכלוסייה אזרחית במכוון והטלת 2 פצצות אטום על ערים אזרחיות.
החוקרת והפילוסופית הנודעת חנה ארנדט אף הגדילה וטענה בספרה "אייכמן בירושלים", שכולנו מסוגלים למעשים אכזריים, ושאייכמן , למשל, היה רק אדם משעמם עם תחושת מחויבות גבוהה. בורג במכונה הנאצית.
קורט לווין, ממייסדי הפסיכולוגיה החברתית המודרנית, טען שבני האדם, בדומה לאובייקטים, מושפעים רבות משדות הכוח בהם הם נמצאים – כלומר, המאפיינים האישיים של האדם, הטבע שלו, משתלבים עם המצב בו הוא נמצא, והשילוב הוא היוצר את ההתנהגות.
קורט לוין ורבים אחרים אחריו הבחינו שההשפעות העיקריות של המצב על התנהגותו של האדם נובעות מהפעולות שאנשים אחרים עושים באותו מצב. כלומר, לנוכחות של אחרים במצבים שונים תיתכן גם השפעה שלילית ביותר.