אנו, הצופים בפרסומות - המושפעים, או המשוכנעים - אנחנו קהל היעד אליו מכוונים המפרסמים. בשל כך, פרסומות שונות פונות לקהלים שונים. למשל, אין טעם לפרסם ליפסטיק לגברים - לפחות לא לרובם, או, אין טעם לפרסם מכירת דירות לילדים. זאת בהנחה שהמטרה היא לא לשנות מציאות (כלומר, להמליץ לגברים לשקול לשים ליפסטיק), אלא לשכנע את קהל היעד לקנות מוצר מסוים.
לעתים, קורה שאותו מוצר משווק בו זמנית בקרב קהלי יעד שונים, אך בדרכים שונות, שכל אחת מתאימה לקהל יעד שונה. כאן נכנס לתמונה המסר, שעליו למדנו בשיעור הקודם. למשל, עבור אותו מוצר, נאמר נעליים של חברה מפורסמת, המפרסם יעצב יהיה מסר שונה לכל קהל יעד – מסר שונה לילדים, מסר שונה להורים, מסר שונה לרווקים וכולי.
לילדים נעדיף לפרסם פרסומות שיפנו לרגש, שיגרמו לילדים לחשוק את המוצר.
אך למבוגרים, בעלי הגיון ותבונה נפנה לשכל