Please enable JavaScript.

Coggle requires JavaScript to display documents.

פרק 13 (קבלת החלטות- בחירה בין חלופות (השפעת האופן בו מוצגות בחירות (תרומת…

- - - - חרדה= שנאת סיכון
    - - נבדקים קיבלו 5$ ונאמר להם שבהתאם לתוצאות של הטלת מטבע הם יכולים לזכות ב-5$ נוספים או להפסיד 3$.
        לפני הטלת המטבע, הנבדקים דירגו את רמת האושר שלהם וניבאו איך רמת האושר שלהם תשתנה אם יזכו בהטלת המטבע או יפסידו בה
        
        לאחר הטלת המטבע, הנבדקים ביצעו מטלה שנועדה להעסיק אותם למשך 10 דקות
        לאחר מכן, נבדקים דירגו שוב את רמת האושר שלהם
        
        תוצאות: לפני הניסוי, הנבדקים ניבאו שהאפקט השלילי של הפסד 3$ יהיה גדול יותר מהאפקט החיובי של זכייה ב- 5$
        בפועל, האפקט השלילי של ההפסד שדיווחו עליו היה קטן במידה ניכרת ממה שחזו, ואילו האפקט החיובי של זכייה היה קטן רק במעט ממה שחזו
    - - רגשות מקריים הינם רגשות שקיימים בעת קבלת ההחלטה ושאינם קשורים אליה
        
        שאלה: באיזה אופן רגשות מקריים משפיעים על קבלת החלטות כלכליות?
        
        נתנו לקבוצה אחת לראות סרט עצוב (אדם גוסס), סרט מגעיל (אדם משתמש בשירותים מלוכלכים) וסרט ניטרלי (דג בשונית). קבוצת העצב והגועל הייתה צריכה לכתוב איך היו מרגישים אילו היו בסיטואציה שראו. בשלב השני נתנו לקבוצות חבילת מרקרים בזמן שקבוצה אחת התבקשה להגיד בכמה היא מוכנה למכור את האריזה, וקבוצה שנייה התבקשה להגיד עד איזה סכום כספי היא תעדיף להשאיר את אריזת המרקרים אצלה על פני לקבל עליה כסף.
        
        תוצאות: בתנאי המכירה, נבדקים בקבוצת הגועל והעצב היו מוכנים למכור את המארז במחיר נמוך מאשר הקבוצה הנייטרלית בתנאי הבחירה, נבדקים בקבוצה העצובה היו מוכנים להעדיף את המארז ביחס לסכום כסף גדול יותר (מהקבוצות האחרות)
  - - - תוצאות: בקבוצת הביקורת בה המקרה הוצג ראשון ובקבוצת הצגת המקרה לאחר מקרים חמורים, קצת יותר מ-50% מהרופאים המליצו על ניתוח קיסרי. כאשר המקרה הוצג לאחר מקרים לא חמורים, 72% מהרופאים המליצו על ניתוח קיסרי
        
        הסבר
        מקרה המבחן נתפס כחמור יותר כאשר הופיעו לפניו מקרים לא מסובכים שלא הצריכו פעולות מיוחדות
        
        מסקנה: קבלת ההחלטות מושפעת מחוויות/ ממידע אליהם נחשפנו קודם לכן
  - - - תהליך בחירה להיכנס
        
        תהליך בחירה לצאת
        
        לפי גישת התועלת, אנשים מקבלים החלטות על סמך תוחלת התועלת (ממוצע התועלת הצפויה) ולכן החלטותיהם לא אמורות להיות תלויות באופן שבו מנוסחות הבחירות האפשריות- אולם כפי שניתן לראות הבחירה משפיעה על נכונותם של אנשים להיות תורמי איברים.
    - - הטיית הסטטוס קוו- הנטייה שלא לעשות דבר כשצריך לקבל החלטה
    - - ניסוי
        לפסיכולוגים משפטיים ולפסיכיאטרים הוצג תיעוד מקרה של מטופל בשם מר ג'ונס והם התבקשו להחליט האם לשחררו.
        
        תנאי המספר: לנבדקים נאמר שלפי ההערכה, 20 מכל 100 מטופלים שדומים למר ג'ונס נוקטים באלימות. תוצאות: 41% סירבו לשחרר אותו
        
        תנאי האחוז: לנבדקים נאמר שלפי ההערכה, למטופלים שדומים למר ג'ונס יש סיכוי של 20% לנקוט באלימות. תוצאות: 21% סירבו לשחרר אותו
    - - למרות הזהות בתוצאות שביניהן יש לבחור בשתי הבעיות, הנבדקים בחרו בחירה שונה בכל בעיה (שנאו סיכון כשהתוצאות הוצגו כרווחים: כמות/סיכוי ל- ניצלים, ואהבו סיכון כשהוצגו כהפסדים: כמות/סיכוי ל- מתים) ← הניסוח השונה (המסגרת של האפשרויות) השפיע על בחירתם, וזהו אפקט המסגור
- - - - שיעור הבסיס- השיעור היחסי של קבוצות שונות באוכלוסיה. לרוב מידע על שיעור בסיס לא מובא בחשבון
        
        כלל החיתוך- הטעות היא שמייחסים הסתברות גבוהה יותר לחיתוך אירועים מאשר לאחד האירועים בנפרד. הדגמה- תיאור דמות של גלית והחלטה האם היא פקידת בנק או פקידת בנק ופעילה בתנועה פמניסטית
        
        חוק המספרים הגדולים (גודל המדגם)- ההנחה השגויה שמספר קטן של אינדיוידואלים מייצג בצורה מדוייקת את כלל האוכלוסייה על אף שככל שמספר הנבחרים מאוכלוסיה גדול יותר כך תיווצר קבוצה שמייצגת בצורה טובה יותר את כלל האוכלוסיה
    - - הטיית אישוש- חיפוש סלקטיבי של מידע שעולה בקנה אחד עם ההשערה והתעלמות ממידע שסותר אותה. השגיאה היא שאנשים מניחים לדעות ולעמדות שלהם להשפיע על האופן שבו הם מעריכים עדויות הנדרשות לקבלת החלטות
        
        הטייה לטובתי- הנטייה של אנשים להפיק ולהעריך עדויות ולבחון . את ההשערות שלהם באופן שיש בו הטייה לכיוון הדעות והעמדות שבהן הם אוחזים. הטייה זו היא סוג של הטיית אישוש. הדוגמא בספר היא של תומכי/מתנגדי עונש מוות
    - - מתאם שווא- נראה לכאורה שקיימים מתאמים חזקים בין אירועים אבל זה לא נכון.