Please enable JavaScript.

Coggle requires JavaScript to display documents.

פרק 9 - ידע (איך משייכים פריטים לקטגוריות? (גישת האב טיפוס- מקרה טיפוסי…

- - - - הממצאים: זמן תגובה מהיר יותר למשפטים כמו ״___ הוא ציפור״ לגבי פריטים בעלי טיפוסיות גבוהה בהשוואה לפריטים בעלי טיפוסיות נמוכה
    - - ממצאים: זמן תגובה מהיר יותר למשפטים כמו ״___ הוא ציפור״ לגבי פריטים בעלי טיפוסיות גבוהה בהשוואה לפריטים בעלי טיפוסיות נמוכה
    - - הממצאים: פריטים בעלי טיפוסיות גבוהה מצויינים ראשונים כשאנשים מונים דוגמאות של קטגוריה
    - - רוש השמיעה לנבדקים שם של צבע (לדוגמא ירוק) ואז היה על הנבדקים להגיב מהר ככל האפשר לגבי תמונות האם הצבע שמוצג הוא הצבע שהושמע להם. בתנאי שבו הוצג הצבע הירוק הטיפוסי זמן התגובה היה המהיר ביותר ולקח יותר זמן להגיב לצבע ירוק חיוור אשר נמצא בקטגוריה של צבע ירוק אך הוא אינו הירוק הטיפוסי
        
        ממצאים: שיפוטים מהירים יותר לגבי זהות צבע לגבי פריטים בעלי טיפוסיות גבוהה
  - - - ככל שפריטים דומים ליותר דוגמאות מהקטגוריה כך נוצר אפקט הטיפוסיות (זמן תגובה מהיר יותר באימות משפטים). 
  - - - שתי הגישות יכולות לעבוד יחד: כשאנחנו נתקלים לראשונה בקטגוריה ולומדים עליה אנו משתמשים בגישת האבטיפוס לפיה אנו עושים ממוצע בין דוגמאות בשביל ליצור אבטיפוס, ובהמשך הלמידה חלק מהמידע על דוגמאות מתחזק. לכן, בשלב הלמידה קשה לנו לקחת בחשבון דוגמאות חריגות, אבל בשלב מאוחר יותר הדוגמאות של המקרים הללו יתווספו לקטגוריה
      - ממחקרים אחרים טוענים שגישת האבטיפוס מתאימה יותר לקטגוריות גדולות כמו ״ציפורים״ או ״מכוניות״, וגישת הדוגמאות מתאימה יותר לקטגוריות קטנות כמו ״נשיאי ארצות הברית״ (קטגוריות ספציפיות יותר)
- - - - מדוע התוצאות תומכות בייחודיות/עדיפות הרמה הבסיסית?כשעוברים לרמה מעליה (גלובלית) אובד מידע רב (פירוט-חסר: הרבה פחות מאפיינים משותפים). כשעוברים לרמה מתחתיה (מפרטת) יש רק רווח מועט של מידע (פירוט-יתר: רק מעט יותר מאפיינים משותפים)
      - לכן היא הכי נוחה לשימוש
  - - - שיטת הניסוי: שיום תמונות. התפעול: אי/קיום מומחיות- צפרים לעומת אנשים שאינם צפרים
        
        תוצאות: המומחים (הצפרים) שיימו מקרים בתחום המומחיות שלהם ברמה המפרטת (לדו' דרור) והלא־מומחים שיימו ברמת הבסיס (ציפור)
        
        הרמה ה"מועדפת" - כלומר זאת שאנשים מעדיפים להשתמש בה - לא זהה אצל כולם ותלויה בידע ובניסיון של אנשים.
- - - - ניבוי המודל: הזמן שלוקח לשלוף מידע על מושג נקבע לפי המרחק שיש לעבור ברשת
        זמן התגובה יהיה ארוך יותר ככל שצריך לטפס גבוה יותר במדרג בשביל לאמת/לשלול משפט
        
        התוצאות תואמות את הניבוי: ככל שהמרחק לטיפוס במדרג גדול יותר - זמני התגובה במטלת אימות משפטים התארכו
  - - - לנבדקים מוצגים גירויים שחלקם מילים וחלקם לא. (כריש ושולחן הינם מילים בעוד דניקט ושוקטל אינם מילים). הם נדרשים לציין מהר ככל האפשר האם רצף האותיות שמוצג בפניהם הוא מילה או לא-מילה
        
        בדיקת ההפעלה המתפשטת:  המשתנה הבלתי תלוי: הקרבה במדרג בין מילים עוקבות . המשתנה התלוי: זמני התגובה להחלטה הלקסיקלית
        
        תפעול המשתנה הבלתי תלוי= הקשר הסמנטי בין המילים בתוך זוגות המילים האמיתיות. תנאי קשור: לחם, חיטה. תנאי לא קשור: כסף, כיסא
        
        תוצאות: זמן התגובה בתנאי הקשור היה מהיר יותר מזמן התגובה בתנאי הלא קשור. ממצא זה נקרא: "(אפקט) הטרמה סמנטית"
        
        הסבר ההפעלה המתפשטת: הפעלה של מילה (צומת ברשת הסמנטית) גורמת להתפשטות של ההפעלה לצמתים קרובות ברשת. הפעלה רבה יותר מתפשטת למילים קשורות ולכן זמן התגובה למילים קשורות היה מהיר יותר מאשר למילים לא-קשורות
  - - - ניבוי לפי המודל: זמן התגובה לקנרית היא ציפור = יען היא ציפור  בשני המקרים יש לעלות אותו מספר צמתים על מנת לאמת את המשפט
        
        ממצאים: זמן התגובה לקנרית היא ציפור מהיר מאשר ל-יען היא ציפור קנרית היא מקרה טיפוסי יותר בקטגוריה מיען
    - - ממצאים: בניגוד למודל- זמן התגובה לחזיר הוא יונק ארוך יותר מאשר לחזיר הוא בע"ח