Please enable JavaScript.
Coggle requires JavaScript to display documents.
מבחן מסכם היסטוריה (תקופת בית שני (המרד (תוצאות המרד (חורבן בית המקדש-…
מבחן מסכם היסטוריה
תקופת בית שני
חשמונאים
בעיות בסוגיות שונות בביסוס המדינה ופתרונן
הבעיה- צפיפות אוכלוסין
הפתרון- התרחבות טריטוריאלית
הבעיה- על השטחים הכבושים לא היה רוב יהודי
הפתרון- גיור או גירוש
הבעיה- בעיה פוליטית
הפתרון- כריתת ברית עם הרומאים
תהליכים שהתרחשו
מעמד המנהיג- הלך והתעצם עם השנים: בהתחלה היה רק מנהיג צבאי,ואז התווסף בהדרגה גם תארים דתיים, מדיניים, ולבסוף מנהיג אבסולוטי
היחס להלניזם- בהתחלה יצאו החשמ' למרד כנגד היוונים אך גם נגד תופעת ההתייונות.
אך עם הזמן החלו המנהיגים לשנות את יחסם להלניזם: אימוץ מסורות, שמות ולבוש יווניים
הורדוס
סיבות הרומאים לשלטון עקיף והשימוש בהורדוס
תלוי בחסדי הרומאים (בגלל מינויו) לכן יעשה כדברם
מלך יהודי-יקבל את אהדת היהודים בארץ ובתפוצות, ימנע נסיונות למרד
ימנע חיכוך בין הרומאים ליהודים ויבצע את העבודה השחורה
הפגין אהדה לתרבות ההלניסטית ולכן יקבל אהדה גם מהתושבים הלא יהודים ביהודה
לא היה דתי
מאפייני שלטונו
נאמנות לרומא ולשליטיה-היה נאמן לרומא ולא העז להמרות את פיה לאורך כל שלטונו
תמיכה באוכלוסיה ההלניסטית-בגלל שהיה יהודי, רצה להוכיח את תמיכתו בנוכרים (בעיקר לשירות בצבאו)
יחסים מורכבים ומתוחים עם היהודים-הם לא ראו בהורדוס שליט לגיטימי (להפתעת הרומאים) כי לא היה חשמונאי ושושלת לבית דוד, וכי עזר לרומאים בכיבוש
הוא ניסה לזכות לאהדתם על ידי נישואים למרים החשמונאית, וכשזה לא עבד רצח אותה ואת ילדיהם
הורדוס הוריד את ערך הסנהדרין, ומינה כהנים גדולים שאינם ראויים
הוא פעל למענם בכמה תחומים-סייע בבצורת, הקים ישובים למענם ומעשה בנה מחדש את בית המקדש
מפעלי הבנייה העצומים-נחשב לבנאי הגדול ביותר באותה תקופה ועשה זאת לשיפור הכלכלה והבטחון,להזדהות עם ההלניזם, ולפאר עצמו והקיסר
המרד
המעבר לשלטון ישיר (ניצבים)
לאחר מות הורדוס, בניו ניסו להמשיכו
הנציב פיקח על המיסים, צבא נוכרי מקומי ופיקח על חיי הדת (וגם הגביל את כוח הסנהדרין)
הם לא היו חזקים כמוהו, ולכן הרומאים החליטו לפרק את ממלכת הורדוס ולהפוך את יהודה לפרובינקיה באימפריה
7 הנציבים הראשונים היו נוחים ליהודים,הם כיבדו את דתם ומסורתם, ובתקופת הנציבים השנייה הם הפגינו בוז ושנאה ליהדות
העמדות בויכוח על היציאה למרד ברומאים
הקנאים/קיצוניים-תומכי המרד-
עניים סיקריים, חלק גדול מדת הפרושים (רוב העם) טענותיהם היו
לאף גורם זר יש זכות לשלוט ביהודים, ושעדיף מוות על חיים ללא חירות.
העניים תמכו במרד בגלל שקיוו שסילוק הרומאים יאזן את הקיטוב ויחזק אותם
המתונים- מתנגדי המרד-
תומכיה היו העשירים והאצולה (היה להם מה להפסיד), הסנהדרין וכת הצדוקים
טענותיהם היו:
אין סיכוי- נפסיד מול הרומאים החזקים
חשש לגורל המקדש- אם נפסיד המקדש עלול להיהרס ויצור נזק בלתי הפיך לעם
השעבוד לרומאים הוא רצון ה'-עונש על פילוג העם
אשמה מקומית-צריך לבקש מהקיסר להוקיע את הנציב המושחט, הקיסרות לא עשתה כלום
פגיעה ביהודי התפוצות-מרד יגרום לפגיעה במעמד היהודים בכל רחבי האימפריה
תוצאות המרד
חורבן בית המקדש- המרכז הדתי, מדיני, כלכלי, משפטי, וחברתי במשך 600 שנה
הרס דמוגרפי-ישובים רבים נהרסו והמון יהודים מתו ונפלו בשבי או הוגלו
הרס כלכלי- הרומאים החריבו רכוש ואדמות
אובדן המנהיגות הדתית-ברגע הכי קשה כשהיו צריכים הנהגה, הסנהדרין פורק ע"י הרומאים
שינוי במעמד יהודה-הוצב כוח צבאי קבוע ונלקחה מהם עצמאותם (ע"מ מניעת מרד)
הסיבות למרד
פגיעה בחיי הדת וברגשות הדתיים של היהודים-הנציבים פגעו ביהודים על ידי הכנסת קמעות רומיים לבית המקדש, פגיעה במתפללים, קריעת ספרי קודש ובזיזות מבית המקדש
מתח בין היהודים לנוכרים בעקבות מעמד הנוכרים-הנציבים העדיפו את הנוכרים מפאת קרבתם התרבותית וכי היו צריכים כוח צבאי.
בכל סכסוך הרומאים פסקו לטובת הנוכרים והשיא היה שהנציב העניק אזרחות רומית רק להלניסטים
התגברות הקיצוניות ורוח המרד-קבוצות קיצוניות קנאיות ביהדות התרבו והתחזקו בגלל המצב.
כת הסיקריים היא דוגמא לקבוצה חזקה שהאמינה שלאף גורם זר מותר לשלוט על היהודים, אלא רק מלכות שמיים
מצוקה כלכלית, עשיקות הנציבים והגברת הקיטוב הכלכלי- מצבם הכלכלי של רוב היהודים היה רע, בעיקר בגלל המיסים שהוכבדו, ומעשי השחיתות שלהם.
המצב הכלכלי גרם להרבה לקחת הלוואות מהיהודים העשירים, וזה הגדיל הקיטוב הכלכלי
התגברות תופעות משיחיות-מצב קשה מוביל לציפייה למושיע, ובאותה תקופה קמו אנשים רבים שראו בהם או בעצמם מושיעים,וזה גרם לאנשים לרצות לקרב הגאוללה ע"י יציאה למרד
יבנה/ ריב״ז
אוירת היאוש והמשבר בעקבות התבוסה
הסיבות ליאוש
אובדן המרכז הפולחני-בית המקדש נחרב, וגרם לעם לאיבוד תקווה משום שלא יכלו לכפר ולא יודעים איך להמשיך את פולחנם הדתי
אובדן המנהיגות- הסנהדרין פורק
בעיות באמונה- העם החל לפקפק בקיומו של ה' או בתמיכתו בהם משום שחיפשו סיבות להרס המקדש ולהפסדם במרד
פגיעה באחדות הלאומית- מרכזיות המקדש בתחומי החיים הביאה לחסרונו לפגוע באחדות העם
מצוקה כלכלית-בעקבות ההרס
הסכנות שבאובדן המרכז היהודי
התנצרות- הרבה יהודים החלו לחקור את הנצרות מכיוון שחשבו שה' בצידם, וזה סיכן את היהדות
סכנה לדור ההמשך בעקבות מנהגי אבל-יהודים רבים התאבלו על חורבן בת המקדש ובגלל זה הפסקו במצוות פרו ורבו
ריב״ז ופעולותיו
יצירת נשיאות והפיכת בית הדין הגדול למוסד מרכזי לעם
קביעת הלכה אחידה- מונעת זרמים מנוגדים
שינוי מקום הפולחן מהמקדש לב"כ
פפעילות לשקום כלכלי
ניחום העם ופעילות למען גיבושו
קביעת תקנות חדשות וחלופות לבניית החיים מחדש
לאומיות וציונות
לאומיות (כללית)
מרכיבים
שפה- מאפשרת תקשור, יוצרת מכנה משותף
תרבות/מסורת/מנהגים(/לפעמים דת)-מרכיבים המגבשים זהות יחודית האופיינית לאותה קבוצה
עבר משותף-היסטוריה שהקבוצה יודעת שקרתה להם (דוג:התנך)
זיקה למולדת- קשר לשטח ספציפי שמאחד הקבוצה
תודעה לאומית- הוא זה שגורם לחברי הקבוצה להבין שהם בני אותו עם/ לאום, ושצריך לפעול להשגת מדינה :star:
גורמים
זרמים רעיוניים
תנועת ההשכלה והנאורות
תהליך החילון
התנועה הרומנטית
המהפיכה התעשייתית
תהליך העיור
אירועים פוליטיים/ היסטוריים ספציפיים
המהפיכה הצרפתית
המהפיכה האמריקאית
כיבושי נפוליאון
שינויים שיצרה באירופה
ירידת הכוח של הכנסייה ומוסדות דתיים-בגלל שהלאום החליף את הדת כמוקד הזדהות
מתגבשות מסגרות חדשות
חיזוק התודעה הלאומית והפצת רעיון הלאומיות בקרב בני הלאום
מאבק למען הקמת מדינה עצמאית לבני אותו לאום
הלאומיות תרמה לאחדות בקרב בני אותו לאום ע"י
פוליטית-הלאומיות ערערה על סמכות מוקדי הכוח הישנים
חברתית- הלאומיות מביאה לגישור על פערים חברתיים, היא מ"מ
תרבותית- התרבות המשותפת היא מרכיב בסיסי של הלאומיות, ולכן כל תחומי האמנות מתגייסים לחיזוקה
שינויים במפה המדינית של אירופה (איחוד מדינות נסיכויות/התמוטטות אימפריות/תקומת מדינות/שינוי מקום ג"ג)
מאפייני התנועות
מאפייני המנהיגים- כריזמטיים, מודרנים, חילונים ממעמד גבוה, סמכותם לא נבעה מהעולם המסורתי, נאבקו מול כוחות חיצוניים ופנימיים, ותומכיהם בורגנים
תחומי פעילותם
שקידה על טיפוח ת"ל והפצת הרעיונות
פעילות פוליטית להקמת המדינה
הגורמים המסייעים/ מעכבים
אופי השלטון והשליטים
היקף התיעוש
כוח הכנסייה
מידת הפיצול ה חברתי/מדיני/דתי
שלבי התפתחות הפעילות הלאומית במאה 19
שלב ההיערכות- גיבוש תודעה לאומית- בשלב הזה מתגגבשת השפה, ואיסוף שיטתי של המורשת המוזיקה ההיסטוריה של בני הלאום
שלב הרחבה- פעילות פוליטית וארגונית להפצה- פעילות התנדבותית בדר"כ שמטרתה היא טיפוח זהות לאומית ורצון להשתייכות לארגונים ולאגודות הלאומיות (שמוקמות בשלב זה)
שלב המאבק העממי- בו מתרחשות הפגנות, ובעצם מופנה כלפי השליטים המקומיים המתנגדים, ולשליטים הזרים
שלב המאבק הדיפלומטי- המנהיגים משתמשים בקשרים ובכוחות צבאיים ע"מ כיבוש והשתחררות משליטים
שלב השימור- מתמשכת הרחבת והפצת התודעה, מופעלת הגנה למדינה במס' תחומים, וכלים שמוכיחים את הזדהות ונאמנות הפרט ללאום
ציונות
גורמים
השפעת החילון
היהדות הייתה רק דת- ברגע שנחלשה חופשה משמעות לא דתית ליהדות
מעודד אקטיביות- בניגוד לפסיביות של דתיים מאוד שטוענים שהכל מלמעלה, ויש רצון לנקיטת צעדים
השפעת הלאומיות באירופה
רצון להתאחד סביב לאום "כמו האחרים"
דחייה ע"י הלאומים שהתאחדו (כי הם לא היו חלק) ומצאו סיבה להגדרה לאומית נפרדת
ההבנה שאמנ' והשתלבות אינן הפתרון- בהתחלה הצליחו להשתלב, אך לאחר הצלחתם הם "זוכים" להתגברות האנט'
במז' אירופה קמו פעולות איבה כנגד היהודים- בנוסף גם לא עברו תיעוש והמצב הכלכלי היה רע- גרם לרצון לברוח והם פעלו ע"י הקמת תנועות ציוניות
הרצל
תחנות בחייו- עיצוב תפיסתו
גדל בבודפשט וחונך בבית חילוני
נחשף לאנטישמיות לראשונה באוניברסיטה, אך ראה עצמו כגרמני שבמקרה יהודי.
הוא כתב עיתון וחיבר מחזות בגרמנית על נושאים אוני'.
מס' אירועים שינו את עמדתו ובראשם "מש' דרייפוס", שאותו הרצל סיקר
הרצל נחרד מתוצאות המשפט ומהאוירה העוינת ליהודים, וגרם לו להבין שאמנ' איננה הפתרון וחשב על פיתרון אלטר'- "מדינת היהודים"
פעילות רעיונית- "מדינת היהודים"
הבעיה לדעתו
האנטי' קיימת בכל מקום שבו גרים יהודים, ורק תתגבר, וזה יגרום לחוסר עתיד בגולה
היהודים הם לאום זר שאינו יכול לחיות בקרב לאומים אחרים, זה מוליד אנט'
לאחר קבלת אמנ' היהודים התאמצו להשתלב בחברה הנוכחית אך המשיכו להידחות
הפתרון לדעתו
זוהי בעיה מדינית- דורשת פתרון מדיני
הקמת מדינה ללאום היא אינטרס משותף לכל המדינות בהן הם חיים- תיפתר האנטישמיות ויתפנו עבודות
על המדינה לקום בטרי' מוסכמת שתקבל אישור בינל', ולפיכך צריכים לפעול בגלוי לקבלת הצ'ארטר שינתן ע"י העות' ויתן ליהודים ביטחון כלכלי ומדיני
הטריט' יכולה להיות כל טריט' אפשרית, לאו דווקא א"י (שינה גישתו בהמשך)
המדינה שתקום תהיה מערבית, חילונית, מודרנית, דמוקרטית ומתועשת (החיים בה יהיו חיי שיוויון, צדק, וסבלנות דתית), המדינה תתמוך בפועלים, תיזום יזמות עסקית ותעשייתית ותחזור לע' כפיים
פעילות ארגונית- "הקונגרס"
תכנית בזל- מטרת התנועה הציונית היה הקמת "בית מולדת" לעם בא"י שכפוף למדינות העולם ולאחר קבלת צ'ארטר עפ"י החוק הבינ'
יישוב א"י ביהודים, ופיתוחה
הקמת ארגונים יהודים יהודיים למימוש התכנית- למימושה היה צורך בארגונים שיפעלו בין הקונ', לכן יזם הקמת כמה ארגונים:
"הועד הפועל הציוני"- אחראי על ביצוע החלטות הקונ'
קק"ל- אחראית על רכישת אדמות בא"י
"בנק אנגלו-פלסתינה"- המוסד הכספי של התנועה
חיזוק התודעה הלאומית והפצתה בקרב יהודים ובכלל
השגת הסכמות מהמעצמות ע"י דיפלומטיה
פעילות דיפלומטית/ מדינית- מפגשים עם מנהיגים
1898 קיסר גרמניה
ההצעות שניתנו לו
שוק חדש לסחורה הגר'
תמיכה פוליטית- ישוב נאמן במז"הת
בעיית האנט' תיפטר בעקבות היגורם מגר'
תוצאות המפגש
הקיסר אהד את התכנית, אך סירב לפעל
הציע לפנות ישירות לסולטן העות'
1901 הסולטן העות'
ההצעות שניתנו לו
סיוע כספי לאימפ' ששוקעת בחובות (מנדבנים יהו')
ההתיישבות היהו' תתרום לפיתוח הכלכלי ולהפרחת השממה
תוצאות המפגש
הסולטן הסכים (תמורת סיוע כספי) התיישבות בכל האימפ' חוץ מבא"י (חשש ממרד ומרצון לעצמאות)
ההצעה נדחתה
1902 ועדת חקירה בבריטניה
ההצעות שניתנו לה
הפטרות מהיהו' שהיגרו לברי' ממרכז אירופה
הפרחת השממה תוך כדי בעלות בריטית עליהם
סיוע למימוש השאיפה לשליטה על א"י בגלל החשיבות האסטרטגית
תוצאות המפגש
התיישבות במז"הת לא התקבלה אך הוצאה "תכנית אוגנדה"
התכנית התקבלה ע"י העם אבל בסוף נדחתה ע"י הבריטים
הרצל נפטר ואז הוחלט שהמדינה תוקם רק בא"י
פעולות העולים
הסיבות לעליות הראשונות
אנטישמיות ופרעות ברוסיה-"סופות הנגב"
רעיונותיו של פינסקר בנוגע לאוטואמנסיפציה והקמת "חובבי ציון"-תנועה לאומית יהודית שקמה לאחר ס"נ ופעלה להשבת העם לציון.
פינסקר הטיף בספרו שתלות העם תיפסק ע"י מאבק עצמאי ומעבר לארץ משלנו, וזה הפך לאידיאלוגיית התנועה
מות הרצל ותום פ"א- לאחר מותו ותום הפרשה הוחלט שא"י היא היעד היחידי לתנועה, זה תמך ברעיונות חובבי ציון והם ישמו הציונות באופן מעשי
השאיפה לחברה שויונית סוציאליסטית- העליה השניה תמכה בסוציאליזם, וזה גרם לרצון לעלות גם בגלל הרגש הלאומי וגם האיד הסוציאליסטית
מאפייני וקשיי העולים הראשונים
רובם שומרי מצוות, משפחות מהמעמד הבינוני,הפכו לחקלאים
הקשיים
חוסר הכשרה חקלאית מקצועית
אי הכרת התנאים בארץ לפני בואם
קשיי אקלים, מחסור במים, ומחלות
התנכלויות מהערבים (על רקע כלכלי, לא לאומי)
מחסור בכסף וחוסר תמיכה מ"חובבי ציון" שבגולה
תחושת בדידות חברתית
עוינות הישוב הישן לחדש
מאפייני וקשיי העולים השניים
ברובם צעירים, סוציאליסטים, חסרי הון, באו לממש האיד' הסוציאליסטית
הקשיים
קשיי קליטה
קושי במציאת עבודה חקלאית (העדיפו הערבים)
הערכים שרצו להקנות
"כיבוש הקרקע"-הפיכת אדמות בארץ לשייכות לעם ע"מ קביעת שטח עתידי.
נעשה ע"י הון ציבורי ופרטי
"כיבוש העבודה"- בעליה השניה קם הרעיון שצריך לעבוד האדמה לקבלת זכות מוסרית עליה.
באמצעות כך גם יווצר "יהודי חדש"
"כיבוש השמירה"-השמירה העברת תוכיח שהיננו חזקים ומגנים על עצמנו, שאיננו חסרי אונים עוד.
גם סיפק מקומות עבודה ליהודים
"כיבוש השפה"- היה רצון להפיכת העברית הישנה לשפה מעודכנת ויומיומית להגברת האחדת, זה גם היה ביטוי להתחדשות העם ועזר לתקשורת
מאפיני צורות התיישבות
מושבה
התיישבות חקלית על קרקע חקלאית
כל משפחת איכרים עבדה את אדמתה הפרטית
לכל מושבה מבני ציבור ומוסדות משותפים
כל מושבה התבססה על ענף חקלאי אחד
"הקבוצה הקטנה"- הקיבוץ
עבודה עברית עצמאית ללא פועלים שכירים ובניהול עצמי
התיישבות על אדמת לאום (לא פרטית)
אמצעי יצור ורכוש משותפים, ניהול משותף, שיתוף ושיוויון מלאים
ערבות הדדית בין חבריה
חד"א, מחסן בגדים, בית חינוך ובית ילדים משותפים
מסגרות
בטחוניות
"בר גיורא"- ארגון שמירה עברי חשאי (בהמשך שונה ל"השומר" והפך לרשמי)
קיבל על עצמו השמירה על הגליל והמושבות הותיקות
חייב המושבות להעסיק את חבריו בעבודה חקלאית, וכך שילב את שני ערכי השמירה והעבודה
חשיבותו- הכוח המגן היהודי הראשון מזה 200 שנה
קשייו- לא רצו להעסיק יהודים כשומרים מפחד המחיר ואיבוד הקשרים עם הערבים
חברתיות ופוליטיות
הסיבות להקמתן
תודעה פוליטית מפותחת ומסורת פעילות מפלגתית מרוסיה
מצב כלכלי קשה שנבע מחוסר תעסוקה קבועה במושבות
המצב החברתי הקשה של העולים ה2- חיפשו מסגרת מאורגנת שתספק צרכים חברתיים
חשיבותן
היו גוף מלכד לפועלים ומקום לביטוי
הפכו למסגרת תומכת שנלחמת למען האזרח
שתי המפלגות היו שונות באיד' אך דומות בשיפור מעמד הפועל העברי, בעבודה עברית, שכר הוגן ובניית הבית הלאומי
חינוכיות ותרבותיות
אליעזר בן יהודה
דוברה רק עברית בביתו
ייסד את "ועד הלשון העברי" (שונה ל"האקדמיה ללשון העברית)
ייסד וערך את העיתון העברי הראשון: "צבי"
חידש השפה ע"י המצאת מילים
חיבר את "מילון בן יהודה"
הוביל את המאבק בעד עברית ב"מלחמת השפות"
אישים וארגונים שסייעו
בעליה ה1- הברון רוטשילד
פעולותיו
מימן הוצאות המושבות והצילן מקריסה
תשלום שכר חודשי לאיכרים ומימון הוצאות הייצור
ייסוד מוסדות כלכליים ומימון ניסויים חקלאיים
ייסוד תעשיות חדשות
לימוד המתיישבים שיטות ניהול מודרניות
העסקת רופאים ורוקחים מדאגה לרפואה
עזרה למתיישבים מול קשיי העות', ולעיתים אפילו פתרונם בשוחד
מימן קניית אדמות להתיישבות
חסרונות שיטת הפקידים
הניכור שנוצר בין הפקידים לאיכרי המושבות- שוני תרבותי ואידיאולוגי.
חוסר יוזמה עצמאית של האיכרים- בגלל התשלום הקבוע והיו תלויים בפקידים, פסקו מלעבוד ושכרו ערבים
המנגנון היה מנופח- יחס הפקידים לתושבים היה גדול, ולעיתים היו מושחתים
אימוץ דרך החיים הצרפתי- גרם לחוסר שביעות רצון של שומרי המסורת, ועזיבת תושבים מתוך רצון להשתלבות בצרפת
בעליה ה2- המשרד הארצישראלי
רכישת אדמות
הענקת עזרה למתיישבים בישובים חקלאיים
פיתוח מקומות לימוד להכשרה חקלאית
תקצוב מוסדות חינוך
הקמת מפעלים, בעיקר חקלאיים (אספקת מים)
תמיכה בהקמת צורות התיישבות חדשות
תמיכה בהקמת שכונות עירוניות ע"י מתן הלוואות לבעלי הון פרטיים לרכישת קרקעות.
לעומת רוטשילד, רופין איפשר עצמאות