עמדת רשות המיסים מתחייבת מעיקרון המיסוי הדו שלבי, שבבסיסו של סעיף 94ב לפקודה. גרסת המערערת, לעומת זאת, פירושה "דילוג" על שלב חיוב רווחי החברה הנמכרת במס החברות בישראל, בשלב המיסוי הראשון, ובד בבד קבלת הקלה במס בישראל בדמות שיעור מס מופחת בשלב השני, אף שלא הושת חיוב במס בשלב המיסוי הראשון.
בהגדרת "רווחים ראויים לחלוקה" שבסעיף 94ב(ב) לפקודה, בחלופה המיסויית, נאמר כי "סכום הרווחים הראויים לחלוקה לא יעלה על סכום הרווחים שנתחייבו במס..." ולטענת פקיד השומה אם המס לא חוייב בארץ אז הרווחים לא נתחייבו במס ולכן החלופה המיסויית תהיה לעולם אפס.