Please enable JavaScript.
Coggle requires JavaScript to display documents.
🧮 📖 🏷 אינטליגנציה Intelligence 🧬 👨🏻🎓 💯 (מהי…
🧮 📖 🏷
אינטליגנציה
Intelligence
🧬 👨🏻🎓 💯
אִינְטֶלִיגֶנְצְיָה (בעברית: מִשׂכַּל)
היא מכלול הכישורים שבאמצעותם ניתן לפתור בעיות
הדורשות חשיבה בצורה יעילה.
מקור המילה אִינְטֶלִיגֶנְצְיָה במילה הלטינית intelligere, שמשמעה "לבחור", "להחליט", "להבחין". בהתאם לכך, אינטליגנציה מוגדרת גם כיכולת להבין דבר מתוך דבר וכן כיכולת להבחין בין דבר לדבר.
האינטליגנציה אינה ייחודית לאדם. קיימת גם אינטליגנציה בבעלי חיים ואינטליגנציה מלאכותית הנוצרת בקרב מכונות.
(
ויקיפדיה
)
מבחני אינטיליגנציה
- משמשים להערכת יכולות קוגנטיביות או אינטלקטואליות.
נפוצים במוסדות לימוד, תעשיות שונות, מקומות תעסוקה.
משמשים כמכשירי הערכה פרקטיים ומדעיים ועל כן נדרשים לעמוד בסטנדרטים מוגדרים.
תוקף (validity)
– וידוא כי המבחן אכן מודד את מה שהוא צריך למדוד
כדי לוודא את תוקף המבחן, עליו לעמוד
בקריטריונים מוגדרים (Critetion Or Empirial Validity)
שיאפשרו אמת מידה לתוצאות הרצויות
בעיית הקריטריון בהערכה (criterion problem in assesment)
היא חוסר הימצא קריטריון בודד שמייצג את האמת מוחלטת בנושא הנבדק ("אין תשובה אחת נכונה")
אם בחינת סיכום בפסיכולוגיה נועדה לבדוק את השליטה בחומר הנלמד, ותיתן ניקוד על רשימת אוצר מילים, היא יכולה לשמש כבחינה מילולית אך לא כבחינה שבודקת את הבנת החומר הנלמד. היא יכולה להיות אמינה כי התלמידים ישיגו את אותם ההישגים גם אם יקיימו אותה עם מרצה אחרת, אך לא בהכרח ישתמע אם האכן הבינו את החומר הנלמד בקורס.
אמינות (Reliability)
מודדת את רמת הקרבה של הבדיקה למקור: מבחן אמין יניב את אותן התוצאות גם כשיתקיים במועדים שונים, או ייבדק אצל בודקים אחרים.
עקביות פנימית (Internal Consistency)
היא כלי למדידת אמינות: שאלות שונות במבחן מודדות את אותו האלמנט, או השוואת ציונים של קבוצה - ציון פריט מסוים עם הציון הכולל, כך שתשקף את מידת מהימנותו.
בדיקה המבחן נדרשת ל
אויייקטיביות
- לרוב תתבצע ע"י מחשב. במבחנים בהם יש צורך להעריך ביצועים אינטלקטואלים אוהתנהגות חברתית תתבצע הערכה סובייקטיבית (אנושית) ובד"כ ישפטו 2 שופטים ומעלה, כדי לנטרל אינטרסים או השקפה פנימית של הבוחן ולהשיג
הסכמה פנימית (Interrater Agreement / Interjudge Reliability)
הראשון שפיתח בדיקה למדידת יכולת אינטלקטואלית
(1850)
Sir Francis Galton
מודל מבחני האינטליגנציה המוכרים לנו היום פותחו בתחילת המאה העשרים, על ידי הפסיכולוג הצרפתי
Alfred Binet
אבי המושג
"מנת משכל" (IQ)
שהאמין שאינטיליגנציה יש למדוד על ידי משימות הדורשות מיומנויות חשיבה ופתרון ולא על ידי כישורים מוטורים תפיסתיים,
בשיתוף עם הפסיגולוג
Théodore Simon
,
בעקבות שינוי במערכת החינוך הצרפתית
הפסיכולוג היהודי-אמריקאי
David Wechsler
טען כי אינטליגנציה היא היכולת לפעול מתוך כוונה, לחשוב באופן רציונאלי ולטפל ביעילות בסביבה.
בשנת 1939 פיתח מבחן חדש שמתאים גם למבוגרים, ונקרא Wechsler Adult Intelligence Scale -
WAIS
מהי אינטיליגנציה? ממה היא מורכבת?
הפסיכולוג
Louis Thurstone
טען כי ניתן לחלק את האינטליגנציה לכמה יכולות עיקריות באמצעות
ניתוח גורמים (Factor Analysis)
, במטרה לבחון יכולות מנטאליות.
הפסיכולוג
Charles Sperman
היה הראשון להציע כי לכלל האנשים ישנו
גורם אינטליגנציה כללי
(g)
, שרמת הופעתו באדם היא המכריעה על ביצועיו האינטיליגנטים.
בסוף שנות התשעים, טען
Howard Gardner
כי אינטליגנציה היא יכולת לפתור בעיות לאור נסיבות מסוימות - תרבותיות או קהילתיות, ופיתח את התיאוריה על
אינטיליגנציות מרובות (Gardner's theory of multiple intelligence)
, כשטען כי קיימות מספר אינטליגנציות שעובדות יחד ואחראיות על מגוון מיומנויות ויכולות של האדם. הן חשובות באותה המידה בכדי לדאוג לתפקוד שלם של הפרט בתרבות או בחברה אליה משתייך.
1. אינטליגנציה לשונית Linguistic Intelligence :
👅
אמונה על יכולת הדיבור, דקדוק, סמנטיקה ופרגמטיקה.
2. אינטליגנציה מוזיקאלית Musical Intelligence :
🎶
היכולת לתקשר או להבין משמעויות המיוצרות מצליל - קצב, גוון צליל ואיכותו.
3. אינטליגנציה לוגית-מתמטית Logical-mathematical Intelligence:
💭
היכולת להעריך מערכות יחסית ללא תלות בביצוע פעולה. חשיבה מופשטת.
4. אנטליגנציה מרחבית Spatial Intelligence :
🖼
תפיסת מידע חזותי או מרחבי, והיכולת לשנות אותו או ליצור באמצעותו תמונות חזותיות חדשות.
5. אינטליגנציה גופנית-קינסטזית Bodily-kinesthetic :
💅🏻
היכולת לשתמש בגוף או באיבריו כדי לפתור בעיות. שליטה על פעולות מוטוריות עדינות וגסות ויכולת להשפיע על עצמים חיצוניים.
6. אינטליגנציה פנימית Intrapersonal Intelligence :
💔
היכולת להבחין בין הרגשות, הכוונות והמניעים של האדם.
7. אינטליגנציה בין-אישית Interpersonal Intelligence :
💏 יכולת לזהות את רגשותיהם, אמונותיהם וכוונותיהם של אנשים אחרים ולהבין אותם.
מתוך ביקורת על גרדנר, הפסיכולוג
Mike Anderson
פיתח תיאוריה המבוססת על תיאוריית האינטליגנציה הכללית (ספירמן, ת'רסון ואחרים), לטענתו שוני באינטליגנציה נובע משוני במנגנונים המפעילים חשיבה שמניבה ידע-
"מנגנון העיבוד הבסיסי" (Basic processing mechanism)
. לאדם עם מנגנון עיבוד בסיסי איטי יהיה קשה יותר לרכוש ידע מאשר לאדם עם מנגנון עיבוד מהיר יותר.
גנטיקה ואינטיליגנציה
מה הקשר?
מחקרים רבים בוצעו בקרב זוגות תאומים - זהים ולא זהים - על מנת לבדוק את מידת השפעה ה
תורשתיות (Heritability)
על תכונות שונות, ביניהן אינטליגנציה.
נמצא כי תאומים זהים -החולקים מטען גנטי גדול יותר מתאומים לא-זהים, שחולקים מחצית מהגנים - אכן דומים יותר זה לזה בתכונות השונות, גם אם הופרדו (לא גדלו באותה הסביבה) 👫
תורשה מצביעה על השונות בתוך קבוצה, לא על מקור ההבדלים בין קבוצות.
תנאים סביבתיים
יכולים להשפיע גם על ביצועים המסתמכים על תכונות תורשתיות בקרב האוכלוסייה.
אינטליגנציה ריגשית (Emotional Intelligence)
❤🧡💛💚💙💜
"Understanding and control of your emotions is one of the most important keys to health and success in life"
(Daniel Goleman, New Yotk Times)
הפסיכולוגיים האמריקאיים
John Mayer
&
Peter Salovey
טענו ב2004 כי ישנם 4 מרכיבים קריטיים לאינטליגנציה ריגשית
1. תפיסה מדויקת של רגשות (accurate perception and expression of emotion):
היכולת לקרוא רגשות של אחרים מאפשרת לחזות איומים אפשריים טרם התרחשותם, הזדהות עם עמדותיהם, שכנוע רלוונטי וביצוע משא ומתן אפקטיבי.
2. גישה לרגשות ויצירתם מתוך מחשבה (access and generate emotions):
חשיבה מודעת לגבי הרגשות שלנו (נסיבותיהן ומועד הופעתן) לצורך פתרון בעיות
3. הבנת רגשות והקשרים רגשיים (understanding emotions and emotional meanings):
ייחוסים נכונים של רגשות לנסיבות.
4. ויסות רגשי (emotional regulation):
היכולת לנהל את הרגשות כלפי חוץ ולהסדיר אותם.
לקויות למידה
(Feneral learning Disability)
כישורים האינטלקטואליים נמוכים מהתדירות הממוצעת, מאובחנות עפ"י קריטריונים שקבע ארגון הבריאות העולמי.
סקלה רחבה של הפרעות, המתבטאות באופנים שונים.
הפרעות בקשב, קשיים בתקשורת או במיומנויות בין-אישיות, חוסר יכולת להשתמש בכישורים שונים.
עיכובים בלמידת שפה ובפיתוח מיומנויות שפתיות, לעיתים קשיים בפעולות עצמאיות בסיסיות (להתלבש, לאכול)
מגוון רב של
גורמים ביולוגיים
, ביניהם: תורשה, הפרעות כרומוזומליות, הפרעות התנהגותיות, חשיפה לרעלים לפני הלידה או בילדות, טראומה פיזית, תזונה לקויה ועוד.
לצד הגורמים הביולוגיים, ישנה השפעה גם ל
גורמים חברתיים-תרבותיים
.
תסמונת דאון (Phenylketonuria (PKU
ומחלת
טאי זקס (Tay-Sachs)
התערבויות אישיות בגילאים מוקדמים יכולות לשפר באופן יחסי את מיומנויותיהן הבסיסיות של לקויי למידה בדרגות השונות.
טיפול התנהגותי יכול לסייע בלמידת מיומנויות חדשות (הן בסיסיות והן מקצועיות).
גם טיפול תרופתי יכול לצמצם התנהגויות אגרסיביות שמופיעות לעיתים.
התיאוריה הטריאכטורית של
Robert Sternberg
מתייחסת לחוויה והקשר כמו מנגנוני עיבוד בסיסיים, וביסס עליהן 3 תתי-תיאוריות
1. רכיבי חשיבה:
חשיבה אנליטית; אחראית על ביצועים, יצירתיות ורכישת ידע
2. הניסיון:
התנסות חוויתית והשפעתה על אינטליגנציה.
3. ההקשר הסביבתי:
השפעות ההקשר החברתי-תרבותי על הפרט.
מתוך טענות של חוסר-עקביות שהופנו כלפי התיאוריה של וביקרו אותה בכך שלא מראה כיצד פתירת בעיות מתרחשת בהקשרים יומיומיים, הפסיכולוג האמריקאי
Stephen CecIi
בנה תיאוריה לפיה סובר כי קיימים פוטנציאלים קוגניטיביים מרובים שמבוססים ביולוגית תלויות בתהליכים מנטליים. לצורך הבנתם, נדרשת הבנת ההקשרים החברתיים, הפיזיים או הנפשיים של הפרט - תחומי ידע, אישיות, מוטיבציה וחינוך
