Please enable JavaScript.
Coggle requires JavaScript to display documents.
אינטיליגנציה רעות- 308086644 (תאוריות עדכניות - מנגד לפסיכולוגים הקודמים…
אינטיליגנציה
רעות- 308086644
מבחני אינטיליגנציה מוקדמים
פרנסיס גלטון- פיתח עניין בהבדלים בין אישיים
לדעתו אינטילגנציה עוברת מדור לדור. בגלל שכל המידע נקלט דרך החושים ככל שלאדם יהיו חושים מחודדים יותר ויכולות תפיסה טובה יותר ככה הוא יהיה יותר אינטיליגנט.
בשנת 1884 הוא הוציא סדרת מבחנים שמדדו בין היתר מדידת גודל הראש, זמן תגובה, ספי חישה; אך לא התגלו ממצאים משמעותיים.
אלפרד בינה המציא מבחני אינטליגנציה הדומים למבחנים שאנו מבצעים כיום
הוא המציא את המבחן ע"פ בקשת הממשלה למבחן שיזהה תלמידים "איטיים" אינטליקטואלית מכדי שיפיקו תועלת מבתי ספר רגילים
בינה הניח שצריך למדוד אינטילגנציה לפי משימות הדורשות הסקה ופתירת בעיות. הוא גילה שני דברים:
ילדים איטיים הם ילדים שגילם המנטלי קטן מגילם הכרונולוגיה
ילדים חכמים הם ילדים שגילם המנטלי גדול מגילם הכרונולוגי
לואיס טרמן תקנן את מבחנו של בינה
בשנת 1916 הוא פרסם את המבחן שכונה מדד האינטיליגנציה של סטנפורד-בינה
Stanford-Binet Intelligence Scale
. המבחן עדיין נפוץ היום ומשומש במבחנים פסיכולוגיים
טרמן שמר על עקרון הגיל המנטלי של בינט. הוא אימץ את מדד האינטליגנציה של ויליאם סטרן-
(intelligence quotient (IQ
המבטא אינטילגנציה כיחס בין הגיל המנטאלי והגיל הכרונולוגי; (MA/CA X 100=IQ) כאשר הגיל הכרונולוגי שווה לגיל המנטאלי התוצאה תהיה 100 וזהו הציון הנורמאלי
כיום הרעיון של האי.קיו עדין משומש אך לא משתמשים במשוואה זו יותר. כיום משתמשים בטבלאות כדי להמיר ציון גולמי של המבחן לציון תקן שמותאם לכך שהממצוע בכל גיל יהיה שווה ל100.
התפלגות הציונים היא פעמונית כאשר הממוצע הוא 100
לאור התפיסה העכשיות של אינטילגנציה כמורכבת מיכולות שונות, הגרסה הנוכחית של מבחן סטנפורד-בינט מורכבת מ4 תחומים רחבים :
4 more items...
לדיויד ווקסלר העביר ביקורת על מבחן סטנפורד-בינט: לטענתו המבחן נשען יותר מידי על יכולות מילוליות ושהוא לא מתאים למבוגרים
לכן פיתח ב1939 מבחן חדש שנקרא מבחן האינטילגנציה למבוגרים של ווקסלר
Wechsler
Adult Intelligence Scale
המדד מחולק לשני חלקים:
מדד מילולי
מדד ביצועי
פריטים במדד זה נדרשו מניפולציה או אירגון של קוביות, תמונות או חומרים אחרים
שני חלקי הבחינה הניבו גם ציונים נפרדים וגם קנה מידה מלא של אי.קיו.
ווקסלר גם פיתח מדד דומה לילדים
המדד של וקסלר, והמדד של בינה, מנבא בר תוקף להישגים בבתי הספר ומכך גם צופים הכנסה.
תאוריות עדכניות
- מנגד לפסיכולוגים הקודמים יש פסיכולוגים המטילים ספק בקיומה של 'אינטילגנציה כללית'; הם מאמינים כי מבחני אינטיליגנציה בודקים מספר יכולות מנטליות שהן יחסית תלויות אחת בשניה
ריימונד קטל חילק את האינטילגנציה לשני סוגים
אינטילגנציה גבישית
- היכולת להשתמש בידע, יכולות ונסיון נרכשים
אינטיליגנציה נזילה
- היכולת לחשוב לוגיטית ולפתור בעיות בסיטואציות חדשות אפילו לא מידע רב על הסיטואציה
שיטה אחת לרכישת מידע מדויק לגביי סוגי היכולות שקובעים ביצועים במבחני אינטיליגנציה היא
factor
analysis
- ניתוח גורמים שנהגת ע"י צארלס ספירמן; טכניקה סטטיסטית שבודקת את אינטר-קורלציה מתוך מספר מבחנים וע"י קיבוץ אלה שהכי קשורים ולצמצם אותם למספר קטן של מימדים עצמאיים הנקראים פקטורים.
ספירמן הוא שהציע לראשונה שכל פרט הוא בעל פקטור אינטיליגנציה כללית ,הנקרא
g
, בכמויות משתנות. האדם יכול להיות מוגדר כפיקח או עמום על-פי כמות הg שהוא מחזיק. על-פי סיפרמן גורם הg הוא הגורם המכריע של ביצועים במבחני אינטיליגנציה.
לואיס טורסטון התנגד התנגד לדגש של ספירמן על אינטיליגנציה כללית והציע שבמקום שהאינטילגנציה יכולה להתחלק למספר של יכולות בסיסיות ע"י שימוש בfactor analysis. לבסוף הוא הצליח להגיע לשבעה פאקטורים שבהם השתמש כדי לבנות את המבחן של יכולות מנטליות בסיסיות. אך לפאקטורים אלה מספר בעיות: הם לא עצמאים לחלוטין, מספר היכולות הבסיסיות שהוא גילה תלויות על טבעם של פריטי המבחן, חוקרים אחרים מצאו כמות יותר גדולה של יכולות בסיסיות.
הווארד גרדנר פיתח תאוריה של ריבוי אינטיליגנציות על מנת לאתגר את הראיה הקלאסית של אינטיליגנציה כיכולת מנטלית כללית להסקה לוגית. הוא הסיק שיש מגוון אינטילגנציות שעובדות במשותף; הוא טען שיש 7 סוגי אינטליגנציות מובחנות שלא תלויות אחת בשניה:
לשונית
כולת לכתוב ולדבר שפה, היכולת להשתמש בשפה באופן מכוון מטרה והיכולת ללמוד שפה חדשה
מוזיקלית
היכולת, להבין, לבצע, ולהלחין דפוסי מוזיקה.
בין אישית
היכולת להבין את הצרכים, המוטיבציה, הכוונות והתשוקות של האחר, ולהיות מסוגל להגיב אליהם באופן אפקטיבי.
לוגית-מתמטית
היכולת ללמוד בעיות ולבצע ניתוח אנליטי, מתמטי ולוגי.
מרחבית
היכולת לזהות דפוסים ויזואליים גדולים וקטנים
פיזי-מוטרית
היכולת להשתמש בגוף או חלק ממנו על-מנת לפתור בעיות או על מנת ליצור מוצר.
לאחרונה גרדנר הוסיף את האינטליגנציה השמינית הנטורליסטית- היכולת להכיר ולסווג אובייקטים.
תוך אישית
היכולת להבין ולהיות מודע לפחדיך ויכולותיך, ולהשתמש במידע זה כדי לקבל החלטות בחיים.
ביקורת נגדו: שאין יכולת אינטליקטואלית ספציפית ששונה לחלוטין מהאחרות
מייק אנדרסון ציין שתאוריית ריבוי האינטיליגנציות של גרדנר אינה מוגדרת בבהירות ולכן הציע לפתח תאורייה המבוססת על הרעיון של אינטליגנציה כללית.
פיתח את תאוריית האינטילגנציה של אנדרסון Anderson's theory of intelligence. על פיה שוני באינטי' הוא תוצאה של שוני במכניזם הבסיסי של העיבוד שיוצר את החשיבה שיוצרת ידע. יחידים נבדלים במהירות שתהליך העיבוד קורה. אדם עם יכולת עיבוד איטית צפוי לבעיות ברכישת ידע יחסית לאדם עם תהליך מהיר וכתוצאה מכך צפוי להיות בעל אינטליגנציה כללית נמוכה.
רוברט סטנברג מסכים שיש סוגי אינטילגנציה שונים אך בתאוריה שפיתח Sternberg's triarchic theory הוא טוען שהם נופלים לשולשה קטגוריות:
אינטילגנציה אנלטית
היכולת לזהות ולהעריך בעיות, לתכנן ולהשגיח על ההתקדמות שלך לעבר פתרון. בדומה למה שבודקים במבחני סטנפורד-בינט ומבחני האינטילגנציה של ווקסלר.
אינטיליגנציה יצירתית
היכולת להתמודד עם סיטואציות חדשות או ליראות פתרונות חדשנים לבעיות
אינטילגנציה פרקטית
היכולת לבצע את התוכניות שלך בהינתן הסיטואציה בה אתה נמצא, מה שמכונה "חוכמת רחוב"
עלו ביקורות כנגד גישתו של סטרנברג; שהיא לא קורהנטית; מתעלמת מגורמים ביולוגים; לא מראה איך פתירת בעיות קורה בהקשרים יומיומים.
בעקבות הביקורת פיתח סטפן ססי את התאוריה הביואקולוגית של ססי Ceci's bioecological theory
התאוריה של ססי מציעה שיש רויבוי פוטנציאל קוגנטיבי ולא אינטיליגנציה כללית אחת; היכולות המרובות האלה הם ביולוגיות והופעתם מועצבת ע"י אתגרים והזדמנויות בסביבה היומיומית של הפרט.
גנטיקה ואינטילגנציה
אחד מהדיונים על אינטיליגנציה הוא על תפקיד הגנטיקה לקביעת רמת האינטילגנציה של פרטים או קבוצות.
מדעני התנהגות בדרך כלל מכתמתים עד כמה קבוצות של אנשים שונות אחת מהשניה מבחינת פיזור התוצאות. ככל שיש ציונים שונים אחד מהשני כך רמת הפיזור עולה. עולה השאלה האם השוני נובע מיכולות גנטיות יותר טובות?
תורשתיות Heritability מבטאת את אחוז השונות בתכונה מסוימת – שנגרמת בעקבות שינויים גנטיים. ככל שהפרט שונה בתכונות שהן עקב הבדלי תורשה כך התורשתיות תהיה קרובה ל100%; לדוגמה גובה שהוא תכונה תורשתית מדד התורשתיות שלו יהיה בין 85%-95%
על מנת לבדוק את הדמיון באישיות בין תאומים אוניברסיטת מניסוטה ערכה ניסוי על זוגות של תאומים שגדלו בנפרד. החוקרים העריכו את הנחקרים מבחינת יכולות ואישיות. המחקר חשף שתאומים שגדלו בנפרד עדיין דומים אחד לשני מבחינת יכולות; אם כי לא כמו תאומים שגדלו יחד.
תורשתיות מתיחסת לאוכלוסיה ולא לפרטים, כלומר שוני בין פרטים מתוך קבוצת אוכלוסיה.
תורשתיות של תכונה היא לא מספר יחיד וקבוע; היא יכולה להשתנות אם הפרט יהיה בקבוצת אוכלוסיה אחרת או בזמן שונה.
תורשתיות לא נותנת מידע לגביי מקור ממוצע ההבדלים בין קבוצות.
המושג אינטילגנציה רגשית
emotional intelligence
הופץ ע"י כתב ניו יורק טיימס דניאל גולמן ב1995; גולמן טען שהבנה ושליטה על הרגשות היא מפתח חשוב לבריאות והצלחה בחיים.
אינטילגנציה רגשית היא היכולת לתפוס, לבטא, להבין, להשתמש ולנהל רגשות. מאייר וסלובי הציעו שיש 4 מרכיבים קריטים לאינטיליגנציה רגשית:
היכולת תפיסה והבעה מדויקת של רגשות; היכולת לקרוא את הרגשות של אחרים מאפשרת לך לצפות איומים פוטנציאלים.
היכולת לגשת ולעורר רגשות לצורכי חשיבה ופתירת בעיות
הבנה של רגשות ומשמעויות רגשיות
רגולציה רגשית- היכולת לנהל ולווסת את רגשותיך כראוי
לקויות למידה
general learning disability
אינדוידואלים הנופלים מתחת לממוצע יכולות פרקטיות ואינטלקטואליות נחשבים כסובלים מלקויות למידה; על מנת לאבחן פרט עם לקות למידה צריך שיהיה לו גם ציון נמוך במדד אי.קיו, מתחת ל70, וגם להראות בעיה משמעותית בביצוע פעולות יומיומיות. מידת הלקות משתנה בין פרט לפרט וכוללת ארבעה דרגות: לקות למידה קלה, בינונית, חמורה ועמוקה.
הגורמים הם : הפרעת כרומוזומים בהריון, חשיפה לרעלים בזמן הריון או ילדות, זיהומים, טראומה פיזית, בעיות מטבוליזם ותזונה, מחלת gross brain וגורמים חברתיים-תרבותיים.
שתית אלכוהול מופרזת בזמן הריון יכולה להשפיע על התפתחות העובר ; ילדים שאמם שתתה בזמן הריון בסיכון ללקויות למידה ולתסמונת אלכוהול עוברית
fetal alcohol syndrome
בניסוי אורכי שנערך על ילדים שנחשפו לאלכוהול בזמן היותם עוברים הראו השפעה שלילית על גדילה בגיל 6 ועל יכולות זיכרון ולמידה בגיל 10 גם אם אין ראייה לתסמונת אלכוהול עוברית מלאה.
טיפול בלקויות למידה
כולל התערבות מקיפה מהיום הראשון לילדים עם חשש ללקות למידה; התערבות זו יכולה לפתח יכולות בסיסיות. טיפול זה כולל:
כולל התערבות מקיפה מהיום הראשון לילדים עם חשש ללקות למידה; התערבות זו יכולה לפתח יכולות בסיסיות.
טיפול תרופתי כמו תרופות אנטי דיכאוניות, להפחתת התנהגות אגרסיבית והרסנית, לשפר שינה,דיכאון.
תוכניות סוציאליות על מנת להבטיח סביבה אופטימלית להתפתחות הילד
התערבות התנהגותית יכולה לעזור לילד או למבוגר ללמוד יכולות חדשות; הן יכולות גם להפחית פגיעה עצמית
מדיטציה יכולה להפחית פירכוסים הנפוצים אצל אנשים עם לקויות למידה; בנוסף היא מפחיתה אגרסיביות, פגיעה עצמית, והתנהגות אנטיסוציאלית
הפרעות מטבוליות הגורמות ללקויות למידה הן פנילקטונוריה ומחלת טאי זקס
הפרעות כרומוזים כוללות את תסמונת דאון ותסמונת X שביר
חשיפה לנגיף הרבולה, הרפס, וספיליס בזמן הריון
חשיפה לסמים לא חוקיים בזמן הריון כמו קוקאין
הערכת יכולות אינטלקטואליות
אמינות
Reliability
אם למבחן או שיטה יש תוצאות עקביות אז יש לו אמינות טובה. ניתן להעריך את האמינות ע"י בדיקת קורלציה בין שני סטים של תוצאות
לדוגמה: ניתנת אותו מבחן לאותה קבוצת אנשים באירועים שונים, כמו במחני הSAT בארצות הברית; עושים זאת על מנת לשפר ציון.
אם לשני צורות של מבחנים יש מתאם גבוהה אז למבחן יש צורת אמינות אלטרנטיבית
alternative form of reliability
בדיקת עד איזה רמה שאלות נפרדות במבחן בודקות אותו דבר נקרא עקביות פנימית
internal consistency
הסכמת מדרגים
interrater agreement
כאשר הקורלציה בין שני בודקים היא גבוהה
למשל בוחני מאמרים בבחינת הבגרות בלשון.
התקפות
validity
מודד את מה שאמור להיבדק; למשל בבחינת סוף קורס בפסיכלוגיה הבודקת אוצר מילים קשה מעריכה יותר את היכולת הוורבלית יותר מאשר את החומר הנלמד בקורס ולכן רמת התקפות של נמוכה.
ניתן לצדוד את תקפות המבחן ע"י בדיקת הקורלציה בין ציון המבחן לקרטריונם חיצוניים, תהליך זה נקרא תקפות אימפירית
empirical
validity
לעיתים עולה קושי בבדיקת התקפות של המבחן או כלי האבחון כאשר אין קריטריון התנהגותי שהחוקר מוכן לקבל כמדד אמתי לרעיון הנחקר; קושי זה נקרא קושי הערכת קטריון criterion problem assessment
במקום ניתן לבסס את מבנה התקפות
construct validity
, כלומר להראות שהניקוד של המבחן נמצא בקורלציה עם התוצאות שהתאוריה אמורה לחזות. החוקר משתמש בתאוריה שלו כדי לבנות את המבחן וגם כדי לייצר תחזיות מהתאוריה.