Please enable JavaScript.
Coggle requires JavaScript to display documents.
גורמים ללאומיות, המהפכה הצרפתית, התקיפה בבסטיליה, כיצד זה השפיע על צמיחת…
גורמים ללאומיות
-
המהפכה הצרפתית הפכה לסמל לחיקוי ולמקור השראה לעמים רבים ולתנועות לאומיות רבות שרצו להשיג חירות וריבונות המהפכה הצרפתית עוררה עניין בכל רחבי אירופה, הסדר הפוליטי הישן הוחלף בסדר פוליטי חדש שבו הכוח עבר לידי העם. אומצו רעיונות ההשכלה
-
התנועה הרומנטית סחפה את ההמונים להזדהות לאומית רעיונותיה וסמליה העניקו להמונים מקור כוח והתגייסות למען העצמאות התנועה הרומנטית אומרת – העם שלנו כל כך מיוחד, ולכן מגיעה לו מדינת לאום
-
-
ניכור= תחושה של "חוסר שייכות" ניכור הוא מצב נפשי או חברתי, של פרט או של קבוצה חברתית, החשים עצמם כ"לא שייכים", מנותקים ואדישים. הפועלים בערים התעשייתיות הגדולות חיו בתחושה של זרות וניכור לסביבתם, מבחינה חברתית וגם תרבותית.
תיעוש=מעבר מעבודת כפיים למכונות ייצור
במאה השמונה־עשרה התרחשו שינויים כלכליים גדולים בכפר ובעיר. בעבודות החקלאיות גדל השימוש במכונות חקלאיות במקום עבודת כפיים (עבודה בידיים). כל מכונה ביצעה במהירות עבודה שעשו כמה איכרים בכלֵי עבודה ידָנִיִים פשוטים. בערים נאלצו האיכרים להשתלב בעיסוקים חדשים שהחלו להתפתח בתהליך התיעוש.
אורח החיים העירוני החדש, הזרות והניכור של ההמונים בערים העלו את הצורך ביצירת מכנה משותף שיאחד את כולם.
עיור= מעבר המוני מהכפר אל העיר
ההגירה מן הכפר אל העיר התרחשה בעקבות תהליך התיעוש. לאיכרים לא היתה עבודה והם נאלצו לעזוב את הכפרים ולעבור אל הערים. ההגירה מן הכפר אל העיר שינתה מאוד את חייהם של האיכרים
-
מעבר מאורח חיים דתי לאורח חיים חילוני. את החלל שנוצר בעקבות תהליך החילון מילאה הלאומיות. וכתוצאה מרעיונות ההשכלה אנשים התחילו לחפש תשובות במקומות אחרים מחוץ לדת.
-
-
העמים הכבושים ראו בשלטונו של נפוליאון כיבוש זר המדכא את העם ואת תרבותו המיוחדת. קמו תנועות לאומיות שביקשו לסלק את נפוליאון ולגבש אומה ומסגרת ריבונית שתאחד אותה
זכויות טבעיות. לכל בני האדם "זכויות טבעיות"- חיים, חירות, קניין. זכויות אלה לא תלויות בחסדי השלטון. לכן צריך להלחם למען זכויות הפרט ואחר כך למען זכויות העם כולו. זירוז תהליך החילון. הסברים דתיים הסברים חילוניים. האמונה בכח עליון האדם הוא הריבון לגורלו. ערעור על הסדר החברתי הקיים. השלטון לא יכול להתבסס יותר על הצדקות דתיות אלא על רצונו של העם.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
