Please enable JavaScript.

Coggle requires JavaScript to display documents.

דחק בריאות והתמודדות (אפיון אירועי דחק (קונפליקטים אישיים (עצמאות-תלות,…

- - - - בלבול
      - פאסיביות
      - חרדה ודאגה
- - - - https://www.youtube.com/watch?v=kvtKcsFMDrU.
        חוסר אונים נרכש הוא מצב של חוסר שליטה נלמד. זוהי תופעה שבה יש את היכולת לפרט לשלוט במאורע מסוים או במצב מסוים שמתרחש, ולשנות את מצב הלא נעים שהוא חווה אולם, הפרט איננו משתמש ביכולת זו ובוחר לא לשלוט בו. מצב זה של חוסר שליטה יוצר את תחושת חוסר האונים. מצב פסיכולוגי זה נוצר בעקבות מאורעות בהן הפרט היה חסר שליטה ולא יכול היה לשנות את המצב הלא נעים שחווה. מכאן, שתחושת חוסר האונים נוצרת בעקבות מצבים שחווה בעבר ומשם הסיק כי לא משנה מה יעשה וכיצד יפעל הוא איננו יוכל להשפיע על המצב הקיים ואף למנוע אותו. חוסר האונים הנרכש הוא מצב בו ישנה קבלה פסיבית של הפרט את המצב ונראה כי אין ברצונו להוביל לכל שינוי ולכן הוא איננו מנסה זאת כלל. הפרט מעדיף להישאר במצב הקיים – הלא נעים מאשר להתמודד אתו ולמנוע אותו. ברוב גורמי הלחץ מרגיש הפרט כי הוא נמצא במצב של חוסר שליטה ואילו הייתה לו השליטה מלכתחילה לא היה גורם לעצמו להגיע למצב בו הוא נמצא. בחיי האישיים, חוויתי תחושה של חוסר אונים נרכש, כאשר לראשונה נכנסתי למעלית בבניין בו גרתי, ונתקעתי בה במשך כחצי שעה. בדקות הראשונות ניסיתי לפתוח את הדלתות אבל ניסיונותיי כשלו ללא הצלחה, וגם כאשר קראתי לעזרה עדין לא היה מענה. רק לאחר חצי שעה כאשר מישהו שמע את קולי עזרו לי לצאת מהמעלית ונותרתי מבוהלת. במשך השנים קרה לי מקרה די דומה בו הלכתי לחברתי, וגם שם נתקעתי במעלית והפעם, למשך זמן ארוך יותר. מראש, הרגשתי כי אין ביכולתי לשנות את המצב ועליי להשלים אתו למרות שהוא איננו נעים ואף גרם לי ללחץ רב. התחושה שחוויתי הייתה כי אין ביכולתי את השליטה לשנות את המצב הקיים, ויתרתי לעצמי, והרגשתי כי לא משנה מה אעשה בנדון זה לא ישנה את המצב. ההרגשה שחוויתי הייתה לנוכח העובדה כי בעבר חוויתי חוויה דומה שלא הצלחתי לשנות באותו הרגע ולכן ידעתי והרגשתי כי מעשיי לא ישנו דבר ועלי להמתין למישהו שיעזור לי.
- - - - מעורבות חברתית אקטיבית
      - נטייה לאתגרים ושינויים
      - שילטה בחיים
    - - גורמים פנימיים
      - יציבות בזמן
      - גלובאליות
- - - - https://www.youtube.com/watch?v=6aNigqtp5SM
        General adaptation syndrome (GAS) הינו תהליך בעל שלושה שלבים המתוחלל בגוף כתגובה לאירוע המעורר דחק. התופעה התגלתה על ידי האנס סאילי דרך ניסויים שערך על עכברים. האנס גילה שישנם שלושה שלבים פיזיולוגים קבועים שמתכוללים בגופם של עכברים כתגובה לסוגים שונים של מקורות דחק. השלב הראשון הוא תגובת אזעקה, השני התנגדות והשלישי תשישות. בשלב הראשון המערכת הסימפטתית מפרישה את ההורמון קורטיזול ביחד עם אדרנלין וטמפרטורת הגוף יורדת. זאת במטרה להכין את הגוף למצב של "הילחם או ברח". בשלב השני המערכת הפרה-סימפטתית מתחילה לווסת חזרה את רמת ההורמונים בגוף במטרה להגיע למצב של רגיעה ואיזון. בשלב השלישי, לאחר השינויים הפיזיולוגים אשר צרכו הרבה משאבים, הגוף מוטש. ניתן ליראות על פי המודל שדחק משפיע על הגוף גם ברמה הפיזיולוגית, על כן ביכולתו לפגוע בגוף באופן פיזי בנוסף לפסיכולוגי. דרכי המניעה מפגיעה בגוף מתמקדות בשליטה בדחק. המטרה היא להקנות לפרט יכולת התמודדות עם דחק ובכך לצמצם את ההשפעה של התהליכים הפיזיולוגים בגוף. משום שדחק משפיע על הרמה הפיזיולוגית והפסיכולוגית ניתן לחלק את דרכי ההתמודדות לשתי הקטגוריות. ברמה הפיזיולוגית כושר גופני, דיאטה בריאה והמנעות מגורמים חיצוניים מזיקים כמו סיגריות ואלכוהול מחזקים את הגוף ועוזרים לו להגיע לויסות בריא. ברמה הפסיכולוגית חיזוק קשרים חברתיים, נקודת מבט אופטימית, דמיון מודרך ומדיטציה עוזרים לויסות בריא של רגשות ועוזרים להתמודדות עם דחק. בשל האנרגיה הרבה שהגוף צורך בשלושת הלשבים הללו התגובה מתאימה למצבי דחק קצרים. חשיפה נוספת לאירוע דחק בזמן השלב השלישי תיהיה קשה להתמודדות בשל המחסור באנרגיה ומשאבים. בסגנון החיים של בני האדם בימינו אנו נחפשים לגורמי דחק רבים ושונים בעבודה, בלימודים ובחיים החברתיים. על כן שיטות ההתמודדות הללו חשובות לכל אדם בכדי להמנע מפגיעה פיסית ופסיכולוגית.
  - - - psychoneuroimmunology
- - - - https://www.pec-journal.com/article/S0738-3991(13)00130-4/pdf
        In this study, the results are:"Participants with moderate and high fitness reported fewer symptoms of burnout and depression than participants with low fitness. Individuals with high stress who also had moderate or high fitness levels reported lower scores on the SMBQ Tension subscale and the HAD-D than individuals with high stress, but low fitness levels.
        Conclusion: Better cardiovascular fitness seems to be associated with decreased symptoms of burnout and a better capacity to cope with stress.
        Practical implications: Promoting and measuring cardiorespiratory fitness can motivate employees to
        adopt a more physically active lifestyle and thus strengthen their ability to cope with stress exposure and stress-related disorders."
        במחקר זה אפשר לראות שאנשים עם כושר גופני גבוה יותר מתמודדים פחות עם דחק, דיכאון ושחיקה לעומת אנשים עם כושר גופני נמוך. מניסיוני כספורטאית לשעבר בענף מקצועי וכאחת שעוסקת בפעילות גופנית קבועה יכולתי לראות בתקופת המבחנים בסמסטר א' את ההבדלים ביני לבין חברה. אני עברתי את תקופת המבחנים יחסית ברוגע, בלי לחץ לפני מבחנים, ריכוז בזמן הלמידה והמבחן עצמו. לעומת זאת, חברתי אשר לא פעילה גופנית באופן קבוע ונמצאת בכושר גופני נמוך יחסית חוותה קשיי לחץ, חוסר ריכוז, הלחץ השפיע עליה בזמן המבחנים עצמם וגרם לה לאבד ריכוז. כפי שאנו יודעים כמה פעילות גופנית חשובה לבריאותנו , היא גם חשובה לחיי היום יום של כל אחד מאיתנו ממצב של ריכוז, ערנות ועד לרמות של דחק שאפשר למנוע או אפילו למזער. לנו כסטודנטים הכושר הגופני חשוב מאוד כי אנחנו צריכים ומשתמשים יום יום בפעילויות לימודיות וזה יכול רק לעזור לנו בתקופות הלימודים וכמובן בחיים כלל.